דְּבָרִים י׳ · ד׳

ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר ה׳ אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל, ויתנם ה׳ אלי. חזקוני מבאר ש״ויתנם ה׳ אלי״ היה ביום שלישי בשבת בעשרה בתשרי. הפסוק מתאר שה׳ כתב על הלוחות השניים את עשרת הדברים כמו על הראשונים, ונתנם למשה. אונקלוס מתרגם ״וכתב על לוחיא ככתבא קדמאה ית עשרא פתגמיא״. הפסוק מדגיש את זהות התוכן בין הלוחות: אותם עשרת הדברות שנאמרו במעמד הר סיני נכתבו שוב על הלוחות השניים. הזכרת ״יום הקהל״ מקשרת את הלוחות למעמד הגדול של מתן תורה. הפסוק מבליט את השלמת התיקון: הלוחות השניים, ובהם עשרת הדברות, ניתנים למשה, ובכך מתחדשת הברית בין ה׳ לישראל. יש כאן חתימה של תהליך הכפרה על חטא העגל וחזרת התורה לישראל.