דְּבָרִים א׳ · כ׳

וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

משה מספר שאמר לישראל: באתם עד הר האמורי אשר ה׳ אלוהינו נותן לנו. חזקוני מקשר את הפסוק לפרשת שלח, שם נאמר ״עלו זה בנגב ועליתם את ההר״, ולפסוק ״וישכימו בבוקר ויעלו אל ראש ההר״, ומראה שמדובר באותו אירוע שמתואר כאן. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מציין את הרגע שבו עמדו ישראל על סף הכניסה לארץ, כאשר משה מכריז שהנה הגיעו אל הר האמורי שה׳ נותן להם, ומכאן ואילך יסופר כיצד ביקשו לשלוח מרגלים.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמָרִית לְכוֹן אֲתֵיתוּן עַד טוּרָא דֶאֱמוֹרָאָה דַיְיָ אֱלָהָנָא יָהֵיב לָנָא

Onkelos Deuteronomy

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואמר אלכם באתם עד הר האמרי היינו דכתיב בפ׳‎ שלח עלו זה בנגב ועליתם את ההר וכתיב וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר.

Chizkuni