בְּרֵאשִׁית ט׳ · ו׳

באדם דמו ישפך. אִם יֵשׁ עֵדִים הֲמִיתוּהוּ אַתֶּם, לָמָּה? כִּי בְצֶלֶם אֱלֹהִים וגו':

עשה את האדם. זֶה מִקְרָא חָסֵר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עָשָׂה הָעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם וְכֵן הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא:

דְיֵשׁוֹד דְמָא דֶאֱנָשָׁא בְּסַעֲדִין עַל מֵימַר דַיָנַיָא דְמֵהּ יִתְּשָׁד אֲרֵי בְּצַלְמָא דַיְיָ עֲבַד יָת אֱנָשָׁא

וטעם באדם בעדים או לעיני הכל או בעבור האדם שנשפך דמו וכמוהו רבים:

בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה:

כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. וְטַעַם הֱיוֹת דַּם הָאָדָם נִדְרָשׁ וְלֹא אֶדְרֹשׁ דַּם שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה בְּצֶלֶם הָעֲצָמִים הַנִּבְדָּלִים הַנִּקְרָאִים "אֱלֹהִים" (שמות כב:ח), עָשָׂה אֵיזֶה מֵהֶם אֶת הָאָדָם. כִּי אָמְנָם מֵאָז שֶׁאָמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א:כו), נָתַן כֹּחַ בָּעֲצָמִים הַנִּבְדָּלִים אוֹ בְּאֶחָד מֵהֶם לְהַשְׁפִּיעַ כֹּחַ שִׂכְלִי עַל כָּל נוֹשֵׂא מוּכָן, וְהוּא כָּל אֶחָד מֵהַמִּין הָאֱנוֹשִׁי. וּבִהְיוֹת הָאָדָם בְּצֶלֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר הוּא נַפְשׁוֹ הָאֱנוֹשִׁית אֲשֶׁר בָּהּ הוּא חַי מַשְׂכִּיל, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה דָּמוֹ וְנַפְשׁוֹ הַחִיּוֹנִית הַמְשָׁרְתִים לְזֶה הַצֶּלֶם נֶחְשָׁבִים וְנִדְרָשִׁים מִיַּד מְאַבְּדֵיהֶם יוֹתֵר מֵחַיֵּי כָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים:

באדם דמו ישפך. עונש שמענו, אזהרה מנין? ת״‎ל ״‎לא תרצח״‎.

כי בצלם אלקים. דוגמת ״‎אלקים לא תקלל״‎.

עשה את האדם. שיהא דיין ושופט לירא ממנו ולא שיבזוהו ויהרגוהו.