בְּרֵאשִׁית ה׳ · ל״ב

וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק החותם: נח היה בן חמש מאות שנה, והוליד את שם, את חם ואת יפת. רש״י מביא בשם רבי יודן שאלה - מדוע כל הדורות הולידו סמוך לגיל מאה, ונח רק בגיל חמש מאות? ומשיב שהקדוש ברוך הוא עיכב את בניו של נח כדי שלא יהיו גדולים דיים להתחייב בעונש לפני המבול. עוד מסביר רש״י שאף שיפת היה הגדול שבבנים, נזכר שם ראשון מפני חשיבותו. חזקוני מוסיף שנח ידע שהמבול עתיד לבוא, ולכן השתהה כל כך בהעמדת תולדות, שמא יולידם לריק ולבהלה, עד שהבטיחו הקדוש ברוך הוא. בכך מסתיים הפרק ונפתחת הדרך אל סיפור נח והמבול.
מבוסס על רש״י, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בן חמש מאות שנה. אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה טַּעַם כָּל הַדּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְק' שָׁנָה וְזֶה לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת? אָמַר הַקָּבָּ"ה אִם רְשָׁעִים הֵם יֹאבְדוּ בַמַּיִם וְרַע לְצַדִּיק זֶה, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת תֵּבוֹת הַרְבֵּה, כָּבַשׁ אֶת מַעְיָנוֹ וְלֹא הוֹלִיד עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּבָנָיו רָאוּי לָעֳנָשִׁין לִפְנֵי הַמַּבּוּל (בראשית רבה), דִּכְתִיב כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת (ישעיהו ס"ה) רָאוּי לְעֹנֶשׁ לֶעָתִיד, וְכֵן לִפְנֵי מַתַּן תוֹרָה:

את שם את חם ואת יפת. וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכו' בבראשית רבה:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה נֹחַ בַּר חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד נֹחַ יָת שֵׁם יָת חָם וְיָת יָפֶת

Onkelos Genesis

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויהי נח בן חמש מאות, ויולד יודעים היו שהמבול היה עתיד לבא כמו שפרש״‎י גבי נשי למך ונשתהה כל כך להעמיד תולדות פן ילד לריק ולבהלה עד שהבטיחו הקב״‎ה.

Chizkuni