וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃

וַהֲוָה כַּד שְׁרִיאוּ בְנֵי אֱנָשָׁא לְמִסְגֵּי עַל אַפֵּי אַרְעָא וּבְנָתָא אִתְיְלִידוּ לְהוֹן

ומלת החל. מתחילה והוא מבנין הפעיל

לרב שם הפועל:

וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר הַכָּתוּב נֹחַ וּבָנָיו וְרָצָה לְהַתְחִיל בְּעִנְיַן הַמַּבּוּל, אָמַר כִּי מִיָּד כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ בְּנֵי הָאָדָם לָרֹב הֵחֵלּוּ לַחֲטֹא, וְעָמְדוּ בְּחֶטְאָם יָמִים רַבִּים עַד שֶׁהָיָה נֹחַ בֶּן ד' מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאָז גָּזַר עֲלֵיהֶם הקב"ה שֶׁלֹּא יָדוֹן רוּחוֹ בָּהֶם לְעוֹלָם אֲבָל יַאֲרִיךְ עוֹד לָהֶם שָׁנִים עַד שֶׁתִּמָּלֵא סְאָתָם, כִּי כֵן מִשְׁפַּט הָאֱלֹהִים: