וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

הפסוק ממשיך: לאחר שהוליד את למך חי מתושלח עוד שבע מאות שמונים ושתים שנה, והוליד בנים ובנות נוספים. זהו החלק השני של תיאור ימי מתושלח, לפי המבנה הקבוע של הפרק. אין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים, ולכן ההבנה היא לפי הפשט. אזכור ה״בנים ובנות״ מלמד שוב שלמתושלח היו צאצאים רבים מלבד למך, אך התורה מונה בשמו רק את הבן שדרכו נמשכת שרשרת הדורות המובילה אל נח. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו לארמית, בלי תוספת פירוש.