וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־לָֽמֶךְ׃

הדור הבא: מתושלח חי מאה שמונים ושבע שנים והוליד את למך. הפסוק פותח את פרק חייו של מתושלח, בנו של חנוך, ובנו למך יהיה בהמשך אביו של נח. מתושלח עצמו הוא האדם שהאריך ימים יותר מכל אדם אחר בתורה, כפי שיתברר בפסוק הסיכום שלו. הכתוב בנוי כמתכונת הקבועה של הפרק, ואין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים מעבר לתרגום אונקלוס המתרגם את הפסוק כפשוטו לארמית. לכן ההבנה היא לפי הפשט: שרשרת הדורות מתקרבת אל נח, כשמתושלח מעמיד את למך, שדרכו יימשך המין האנושי לאחר המבול.