וַיִּהְיוּ֙ כׇּל־יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ {ס}

הפסוק מסכם את כל שנות חייו של מתושלח - תשע מאות שישים ותשע שנים - ומסיים במילה ״וימת״, כדרך כל הדורות שבפרק. זהו המספר הגבוה ביותר של שנים בתורה, ומתושלח נודע כמי שהאריך ימים יותר מכל אדם. אין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים, ולכן ההבנה היא לפי הפשט. המילה ״וימת״ החוזרת בכל דור מדגישה את גזירת המיתה שנקנסה על האדם. מתושלח, הדור השמיני מאדם, הגיע כמעט לאלף שנה, שיא בין כל הדורות שקדמו למבול, בהתאם לטבעם החזק של אותם דורות ראשונים.