יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. לְפִי שֶׁאַתָּה יְהוּדָה הוֹדֵיתָ בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר כְּהוֹרָאַת שֵׁם יְהוּדָה, עַל כֵּן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יוֹדוּ לְךָ עַל הַמְּלוּכָה וְלֹא יֵבוֹשׁוּ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הָיִיתָ מוֹדֶה וְלֹא בּוֹשׁ מִלְּהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, כָּךְ אַחֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יוֹדוּ עַל הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ לְבַד יָאֲתָה הַמְּלוּכָה. כִּי מָצִינוּ כְּשֶׁהֻמְלַךְ דָּוִד כְּתִיב (שמואל ב ה, א) ״וַיֹּאמְרוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ וְגוֹ׳ אַתָּה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא בְּיִשְׂרָאֵל״ כוּ׳. וְהַבֵּט יָמִין וּרְאֵה כִּי בִּשְׁלֹשָׁה הִזְכִּיר בִּרְכוֹתָם מֵעֵין שְׁמָם: יְהוּדָה, גָּד, וְדָן. יְהוּדָה עַל שֵׁם ״יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, דָּן עַל שֵׁם ״יָדִין עַמּוֹ״, גָּד עַל שֵׁם ״גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ״. וּשְׁלָשְׁתָּן נִמְשְׁלוּ לְאַרְיֵה: יְהוּדָה ״גּוּר אַרְיֵה״, וּמֹשֶׁה אָמַר ״דָּן גּוּר אַרְיֵה״, וּלְגָד אָמַר ״בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן״. לְפִי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן נִלְחֲמוּ מִלְחֲמוֹת ה׳, וְכֵן יְהוּדָה ״יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ״, וְדָן ״יָדִין עַמּוֹ״ - פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן יִנְקֹם נִקְמַת עַמּוֹ, וְגָד שֶׁנֶּאֱמַר ״וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד״. וְנִרְמְזוּ שְׁלָשְׁתָּן בַּפָּסוּק ״וְהוּא יָגֻד עָקֵב״ - יָגֻד רָאשֵׁי תֵּבוֹת יְהוּדָה גָּד דָּן, כִּי יָגֻד עִנְיָנוֹ לְשׁוֹן כְּרִיתָה מִלְּשׁוֹן ״גֹּדּוּ אִילָנָא״ (דניאל ד, יא), כִּי שְׁלָשְׁתָּן יַכְרִיתוּ הָאוֹיְבִים וְלֹא בִּגְבוּרַת אִישׁ כִּי אִם בְּעֵזֶר אֱלֹהִי. כִּי כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ נִלְחָם כִּי אִם בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו, ג) ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה ה׳ שְׁמוֹ״, כָּךְ אֵלּוּ אֵין מִלְחַמְתָּם בִּכְלֵי זַיִן. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ בְּחַיֵי שֶׁבְּפָרָשַׁת יְהוּדָה תִּמְצָא כָּל הָאוֹתִיּוֹת אָלֶ״ף בֵּי״ת חוּץ מִן זַיִ״ן לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין מִלְחַמְתָּם בִּכְלֵי זַיִן כִּי אִם בְּשֵׁם ה׳. וְכֵן שָׁלֹשׁ אֵלּוּ נִלְחֲמוּ בִּשְׁמָם, כִּי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָאֻמּוֹת אֶת שֵׁמַע שְׁמָם וְהוֹרָאַת שְׁמוֹתָם מִיָּד תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד. כִּי שֵׁם יְהוּדָה מוֹרֶה שֶׁהַכֹּל יוֹדוּ לוֹ כִּי אֵלָיו יָאֲתָה הָרוֹמְמוּת, וְדָן יָדִין וְיִנְקֹם נִקְמַת עַמּוֹ, וְגָד לְשׁוֹן כְּרִיתָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: לְפִי שֶׁיְּהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, וְשִׁמְךָ יִגְרֹם לְךָ שֶׁיָּדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ.
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה שֶׁדַּרְכּוֹ לִטְרֹף טֶרֶף, מִכָּל מָקוֹם ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״ - לֹא הִסְכַּמְתָּ בְּטָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, אֶלָּא עָלִיתָ, נִסְתַּלַּקְתָּ מֵעַל אַחֶיךָ, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר (בראשית לח א) ״וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו״. רָצָה לוֹמַר: נִסְתַּלֵּק מֵהֶם, כִּי לֹא רָצָה לִהְיוֹת אִתָּם בַּחֲבוּרָתָם. אוֹ ״עָלִיתָ״ לְשׁוֹן מַעֲלָה, שֶׁמִּצַּד ״טֶרֶף בְּנִי״ שֶׁלֹּא הָיָה לְךָ חֵלֶק בּוֹ, עָלִיתָ לְמַעֲלָה זוֹ.
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. רַבּוּ הַדֵּעוֹת בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק זֶה, וְהַמְעַיֵּן יִבְחַר בְּפֵירוּשׁ מַהֲרִי״א, כִּי הוּא קִבֵּץ כָּל הַדֵּעוֹת וְכָל מַה שֶּׁדִּבְּרוּ בּוֹ רֹב הַמְפָרְשִׁים. עַל כֵּן מָשַׁכְתִּי יָדִי מִלְּהַעֲלוֹת זִכְרוֹנָם עַל סֵפֶר, כִּי יַאֲרִיךְ הַסִּפּוּר.
