אָרוּר אַפָּם כִּי עָז. מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן עַזּוּת עַל הַפָּנִים, וּלְשׁוֹן קַשְׁיוּת עַל הָעֹרֶף שֶׁהוּא מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי אֶל הַפָּנִים. וּכְשֶׁקִּלֵּל לֹא קִלֵּל אֶלָּא עַזּוּת אַפָּם וְקַשְׁיוּת עָרְפָּם, וְאָמַר ״אָרוּר אַפָּם״, וְאֵימָתַי? כִּי עָז, כְּשֶׁהוּא עָז. וְ״עֶבְרָתָם״ הַיְינוּ עֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל אַפָּם דְּהַיְינוּ הַפָּנִים, וּמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי הוּא הָעֹרֶף, וְעַל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי דְּהַיְינוּ הָעֹרֶף אָמַר ״כִּי קָשָׁתָה״. וְאָמַר יַעֲקֹב שֶׁאִם יִשָּׁאֵר דָּבֵק בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ קִנְיָן שֶׁל הָעַזּוּת פָּנִים וְקַשְׁיוּת הָעֹרֶף, מִי יוּכַל לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם, וְגַם הֵמָּה יִהְיוּ בְּתַכְלִית הָרָעָה. עַל כֵּן ״אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל״, רוֹצֶה לוֹמַר, הַחֵלֶק הַגָּדוֹל מִמִּדַּת הָעַזּוּת פָּנִים וּמִמִּדַּת קְשִׁי עֹרֶף שֶׁיֵּשׁ בְּטֶבַע שְׁנֵי אַחִים אֵלּוּ, אֲחַלֵּק וְאָפִיץ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵיכֵי דְּלִימְטֵי לְכָל חַד שִׂיבָא מִכָּשׁוֹרָא. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא יַגִּיעַ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי אִם חֵלֶק קָטָן. וְהַיְינוּ הַךְ שֶׁקָּרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל ״עַם קְשֵׁה עֹרֶף״, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד ט) ״כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:) אָמְרוּ ״שְׁלֹשָׁה עַזִּים הֵם, יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת״ וְכוּ׳, לְפִי שֶׁקִּבְּלוּ טֶבַע הָעַזּוּת וְהַקַּשְׁיוּת עֹרֶף מִן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, כִּי חִלֵּק אוֹתָם יַעֲקֹב לְכָל בָּנָיו.
דָּבָר אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעַזּוּת וְקַשְׁיוּת עֹרֶף מִדָּה רָעָה, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בָּהֶם צַד לְטוֹבָה, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה כה) ״הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר כוּ׳ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם״, וְכֵן קַשְׁיוּת הָעֹרֶף אַךְ טוֹב הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּדָתָם וְלֹא יָשׁוּבוּ מִפְּנֵי כֹּל לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל זָרִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב ״שֶׁאַפָּם כִּי עָז״, וְ״עֶבְרָתָם״ דְּהַיְנוּ הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי לְאַפָּם ״כִּי קָשָׁתָה״, וְזֶה בְּוַדַּאי מִדָּה רָעָה. וּכְדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בָּהֶם לְהָפְכָם לְטוֹבָה? ״אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל״, רוֹצֶה לוֹמַר אֲחַלֵּק וְאָפִיץ הָעַזּוּת וְקַשְׁיוּת עֹרֶף אֶל עוֹשֵׂי מַעֲשֵׂה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ לְהַפֵּךְ פְּעֻלָּתָם לְטוֹבָה כָּאָמוּר. וּמַה שֶּׁכְּלָלָם יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הִפְרִידָם, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַר ״אֲחַלְּקֵם״ וְגוֹ׳ עַל כֵּן לֹא הָיָה מֹשֶׁה רַשַּׁאי לְצָרְפָם. וּמִכָּל מָקוֹם בֵּרְכָם קְצָת מֵעֵין בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, כִּי אָמַר ״בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ״ (דברים לג, יא), פֵּרֵשׁ אֻנְקְלוֹס עַל הַנְּכָסִים, כִּי לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה כִּי אִם הַמַּתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לוֹ. כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב ״אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב״, רוֹצֶה לוֹמַר אֲחַלֵּק לוֹ בֵּין כָּל יַעֲקֹב, כִּי מִכָּל יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ הֵמָּה חֶלְקָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲבוּר הֱיוֹת ״כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם״ (בראשית מט, ה) דְּהַיְנוּ לִגְזֹל מָמוֹן כָּל הָעִיר, נוֹתֵן הַדִּין לְקָנְסָם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עֲנִיִּים, מִכָּל מָקוֹם ״אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב״ לְקַבֵּל מֵהֶם מַתְּנוֹתָם, וְשֵׁבֶט שִׁמְעוֹן ״אֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל״ לִהְיוֹת סוֹפְרִים וּמְלַמְּדִים. וְעַל כֵּן רָמַז מֹשֶׁה בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן תּוֹךְ בִּרְכַת יְהוּדָה, כִּי גַּם מִיהוּדָה מוֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״ (בראשית מט, י), וּמְחֹקֵק הַיְנוּ סוֹפֵר.
