בְּרֵאשִׁית מ״ט · ט״ו

וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך את תיאור יששכר. רש״י מבאר ש״וירא מנוחה כי טוב״ פירושו שיששכר ראה שחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות, ולכן ״ויט שכמו לסבול״ עול תורה, והיה נותן הוראות לכל אחיו ישראל, כפי שנאמר ״ומבני יששכר יודעי בינה לעתים״. אבן עזרא מבאר בדרך הפשט שכאשר ראה יששכר את ארצו ומקום מנוחתו נעימים, נטה שכמו לסבול כל משא כחמור, ונעשה כעבד נותן מס. לדעתו הטעם הוא שאנשי יששכר לא היו גיבורי מלחמה ולא רצו לעזוב מקומם לצאת לקרב, ולכן נתנו מס למלך ישראל כדי שיישבו בשלווה בארצם הטובה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וירא מנחה כי טוב. רָאָה לְחֶלְקוֹ אֶרֶץ מְבֹרֶכֶת וְטוֹבָה לְהוֹצִיא פֵרוֹת:

ויט שכמו לסבול עֹל תּוֹרָה:

ויהי. לְכָל אֶחָיו יִשְׂרָאֵל:

למס עובד. לִפְסֹק לָהֶם הוֹרָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְסִדְרֵי עִבּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם (דברי הימים א י"ב), מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הֶעֱמִיד וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם:

ויט שכמו. הִשְׁפִּיל שִׁכְמוֹ, כְּמוֹ וַיֵּט שָׁמַיִם (שמואל ב כ"ב), הַטּוּ אָזְנְכֶם (תהילים ע"ח). וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגְּמוֹ בְּפָנִים אֲחֵרִים, ויט שכמו לסבול מִלְחָמוֹת וְלִכְבֹּשׁ מְחוֹזוֹת, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַסְּפָר, ויהי הָאוֹיֵב כָּבוּשׁ תַּחְתָּיו למס עובד:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲזָא חוּלָקָא אֲרֵי טַב וְיָת אַרְעָא אֲרֵי מְעַבְּדָא פֵירִין וִיכַבֵּשׁ מָחוֹזֵי עַמְמַיָּא וִישֵׁיצֵי יָת דַּיָרֵיהוֹן וּדְאִשְׁתַּאֲרוּן בְּהוֹן יְהוֹן לֵהּ פַּלְחִין וּמַסְּקֵי מַסִּין

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וירא מנוחה. כאשר ראה ארצו ומקום מנוחתו נעימים נטה שכמו לסבול כל משא כאשר ישא החמור, ושב כעבד נותן מס, וזה הטעם על יששכר שלא הי' גבורים, ולא ירצו לצאת למלחמה לעזוב מקומם, וכן אמר משה "ויששכר באהליך" (דבר' לג יח) והי' נותנים מס למלך ישראל שלא יצאו, או לגוים שלא יבואו להלחם עליהם

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וירא - יששכר מנוחת האדמה

כי טוב - יותר מלצאת למרחקים.

ואת הארץ כי נעמה - ומצלחת, כדכתיב: אל המנוחה ואל הנחלה.

ויט שכמו לסבול - עול של מלכי ישראל.

ויהי למס עובד - לתת למלכים עישור תבואותיו, כדכתיב: ואת שדותיכם יעשור, זהו עיקר הפשט. ובשורת עושר הוא לשבט יששכר.

daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב. וְזֶה רָאָה שֶׁהַמְּנוּחָה בִּשְׁלֵמוּת הַמֻּשְׂכָּלוֹת אֲשֶׁר בּוֹ תָּנוּחַ הַנֶּפֶשׁ, כְּעִנְיַן "וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם" (ירמיהו ו:טז), שֶׁהוּא הַטּוֹב וְהַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן.

וְאֶת־הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה. וְרָאָה גַּם כֵּן שֶׁאַרְצוֹ מוּכֶנֶת לָתֵת מְזוֹנוֹ בְּלִי טֹרַח וּלְהִתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר:

וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל. שְׁנֵי מִינֵי הַמַּשָּׂא, וְהֵם עוֹל תּוֹרָה וְעוֹל צִבּוּר, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן ו.) "הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּאִיתֵיהּ בְּמָתָא כָּל מִילֵי דְמָתָא עָלֵיהּ":

וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. וְהֶהָמוֹן הָעוֹבֵד כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה בְּעִסְקֵי חַיֵּי שָׁעָה הָיָה לוֹ לְמַס, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב.) שֶׁבְּנֵי עִירוֹ הָיוּ מְצֻוִּים לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ.

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וירא מנחה וישבח את המנוחה כמו אל תרא יין כי יתאדם. כי טוב יששכר צדיק ונבון ויודע להבחין טובת המנוחה ולא כזבולן השרוי בצער כשהולך בפרקמטיא באניות וכן הוא אומר שמח זבולן בצאתך וגו'.

ויט שכמו לסבל עול מלכי ישראל, ובאיזה ענין ויהי למס עבד לתת למלכי ישראל עישור תבואתו כדכתיב בספר שמואל ואת שדותיכם יעשור. ד״‎א ויט שכמו לסבל עול אחיו המתאכסנין עליו שכל מי שצריך לעבור מנחלתו לנחלת אחיו עובר עליו והוא סובל טורח כולם והיינו ויהי למס עבד.

Chizkuni