בְּרֵאשִׁית מ״ה · ח׳

לאב. לְחָבֵר וּלְפַטְרוֹן:

וּכְעַן לָא אַתּוּן שְׁלַחְתּוּן יָתִי הַלְכָא אֶלָּהֵן מִן קֳדָם יְיָ וְשַׁוְּיַנִי לְאַבָּא לְפַרְעֹה וּלְרִבּוֹן לְכָל אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ וְשַׁלִּיט בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

כי האלהים. שלחני:

לאב. טעמו למורה וכן "אבי כל תופש" (בראשית ד כא):

כי האלהים - אלא האלהים.

וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם. הִנֵּה בִּרְאוֹתְכֶם תַּכְלִית אֱלֹהִי שֶׁלֹּא הָיָה מֻשָּׂג בְּזוּלַת אֵלֶּה הַסִּבּוֹת הַקּוֹדְמוֹת, אֵין סָפֵק שֶׁהַסִּבּוֹת הַקּוֹדְמוֹת הָיוּ גַּם כֵּן בִּרְצוֹן אֱלֹהִי לְסַבֵּב זֶה הַתַּכְלִית.

לְאָב לְפַרְעֹה. יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ:

וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ. מְמוּנֶּה עַל הַבַּיִת.

וּמוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. לְהַנְהִיג עִנְיְנֵי הָעַמִּים.

וְעַתָּה לֹא אַתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לָתֵת טַעַם לְהָסִיר מִלִּבָּם חֲשַׁשׁ הַשִּׂנְאָה, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי יוֹסֵף יִשְׂטֹם אוֹתָם וְיִשְׂנָאֵם עַל אֲשֶׁר נִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֵיהֶם דָּבָר רָחוֹק שֶׁיִּהְיֶה לֵב יוֹסֵף נָכוֹן עִמָּם, לָזֶה אָמַר לָהֶם: הֵן אֱמֶת כִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר מְכָרוּהוּ הָיוּ הַדְּבָרִים זָרִים בְּעֵינָיו, אֵיךְ יִהְיֶה כָּל הָאַכְזָרִיּוּת בְּלֵב אַחִים עַל אֲחִיהֶם, וּרְאוּיִים הֵם לִהְיוֹת שְׂנוּאִים אֶצְלוֹ.

אָכֵן עַתָּה, אַחַר רְאוֹתוֹ כָּל הַנִּמְשָׁךְ מִירִידָתוֹ מִצְרַיִם, יָדַע כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵאֵת ה׳, וְהֵם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָשׂוּ וְלֹא שְׁלִיחוּת עַצְמָם, וּבָזֶה אֵין מָקוֹם לִשְׁמֹר לָהֶם אֵיבָה וְלֹא לְהַרְחִיק מִדַּת הָאַחְוָה מֵהֶם.

וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הָיָה לָהֶם פָּנִים לַעֲמֹד לִפְנֵי אֲבִיהֶם כְּשֶׁנִּגְלָה הַדָּבָר, כִּי הֵם הַגּוֹרְמִים לוֹ אֵבֶל וּבְכִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְעָשׂוּ הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּפְלָא בְּמֶכֶר אֲחִיהֶם, וְרוֹאַנִי שֶׁגַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ מֵאֲבִיהֶם. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע גּוּף הַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה דֶּרֶךְ רָחוֹק, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵחֲקוֹר זֹאת הֵיאַךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַד שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְגַם מַעֲשֵׂה כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הַמּוּבָא אֵלָיו מֻטְבָּל בְּדָם. אֶלָּא וַדַּאי כִּי בְּטַעֲנַת ״לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁאָמַר יוֹסֵף, הֻכַּר הַדָּבָר כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פז:א) רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב לָרֶדֶת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְכוּ׳: