וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו׃

ישב נא עבדך וגו'. לְכָל דָּבָר אֲנִי מְעֻלֶּה מִמֶּנּוּ, לִגְבוּרָה וּלְמִלְחָמָה וּלְשַׁמֵּשׁ (בראשית רבה):

וּכְעַן יֵתֶב כְּעַן עַבְדָּךְ תְּחוֹת עוּלֵימָא עַבְדָּא לְרִבּוֹנִי וְעוּלֵימָא יִסַּק עִם אֲחוֹהִי

וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר. לְפִיכָךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עֶבֶד תַּחְתָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶחְטָא לְאָבִי כָּל הַיָּמִים כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי:

ישב נא עבדך הדברים נכרים שאין אתה בא אלא בעלילות שהרי מן הדין אין לך לחפוץ בו מאחר שאתה מחזיקו בחזקת גנב.

יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר (בראשית מג:ט) ״וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ״, שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ (ברכות לד:).