בְּרֵאשִׁית מ״ב · כ״ד

ויסב מעליהם. נִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בּוֹכֶה:

ויבך. לְפִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִין:

את שמעון. הוּא הִשְׁלִיכוֹ לַבּוֹר, הוּא שֶׁאָמַר לְלֵוִי הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא (בראשית רבה). דָּבָר אַחֵר נִתְכַּוֵּן יוֹסֵף לְהַפְרִידוֹ מִלֵּוִי, שֶׁמָּא יִתְיָעֲצוּ שְׁנֵיהֶם לַהֲרֹג אוֹתוֹ:

ויאסר אתו לעיניהם. לֹא אֲסָרוֹ אֶלָּא לְעֵינֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ הוֹצִיאוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ (בראשית רבה):

וְאִסְתַּחַר מֵעִלָּוֵיהוֹן וּבְכָא וְתָב לְוָתְהוֹן וּמַלֵּיל עִמְּהוֹן וּדְבַר מִלְּוַתְהוֹן יָת שִׁמְעוֹן וַאֲסַר יָתֵהּ לְעֵינֵיהוֹן

את שמעון - להפרידו מלוי שלא יתייעצו בין שניהם לעשות תחבולה, כאשר עשו בשכם.

וַיֵּבְךְּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה בְּצָרָתָם.

וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן. פֵּרוּשׁ, הֵם יִחֲדוּ אוֹתוֹ וְלָקְחוּ, אוֹ הוּא בֵּרֵר לְעַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית מב:יט) ״אִם כֵּנִים״.