האחים אינם יודעים כי יוסף שומע ומבין את דבריהם, כי המליץ - המתרגם - היה ביניהם. רש״י מסביר שהם לא ידעו שיוסף מבין את לשונם, ובפניו היו מדברים כן, וש״המליץ בינותם״ פירושו שכשהיו מדברים עמו היה המתרגם ביניהם, היודע לשון עברי ולשון מצרי. אבן עזרא מבאר ש״המליץ״ הוא מבאר, מגזרת מליצה. אונקלוס מתרגם ״כי המליץ בינותם״ - ארי מתורגמן הוה ביניהון. הפסוק מסביר מדוע דיברו האחים בגלוי על חרטתם בפני יוסף - הם סברו שהוא אינו מבין את שפתם, שכן כל הדיבור עמו נעשה באמצעות מתורגמן. השימוש במליץ יצר אצל האחים תחושה שיוסף אינו מבין עברית, ולכן דיברו ביניהם בחופשיות. אך יוסף, המבין את דבריהם, שומע את חרטתם הכנה, וזה מה שמעורר בו את הרגש שיתבטא בבכי בפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור