בְּרֵאשִׁית מ״ב · א׳

וירא יעקב כי יש שבר במצרים. וּמֵהֵיכָן רָאָה? וַהֲלֹא לֹא רָאָה אֶלָּא שָׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ' וּמַהוּ וַיַּרְא? רָאָה בְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם; וְלֹא הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ לְהוֹדִיעוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה יוֹסֵף:

למה תתראו. לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י'). וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָּה יְהְיוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם. וּמִפִּי אַחֵרִים שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה, לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב, וְדוֹמֶה לוֹ וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא (משלי י"א):

וַחֲזָא יַעֲקֹב אֲרֵי אִית עִיבוּרָא מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם וַאֲמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי לְמָא תִּתְחֲזוּן

וירא יעקב. בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחר יחליפו זו בזו, כמו, ראה ריח בני" (בראשית כז כז) "ומתוק האור" (קהלת יא ז), וכן וירא יעקב, כי אחריו כתיב "הנה שמעתי" (פ' ב):

למה תתראו. שיש לכם הון, או אל תהיו מריבים זה עם זה כמו נתראה פנים (דה"ב, כה, יז):

לָמָּה תִּתְרָאוּ אַל תַּרְאוּ עַצְמְכֶם שְׂבֵעִים לִפְנֵי בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל (תענית י), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיְתָה לָהֶם תְּבוּאָה. וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה, לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב, וְדוֹמֶה לוֹ "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶה", לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ב:א'). וְדִבְרֵי אֲחֵרִים אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. וּמָה שֶׁאוֹמֵר אַל תַּרְאוּ עַצְמְכֶם שְׂבֵעִים בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו, לֹא הֲבִינוֹתִי, שֶׁאֵין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו עַתָּה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלָמָּה לֹא יֹאמַר שֶׁלֹּא יַרְאוּ אֶת עַצְמָן שְׂבֵעִים בִּפְנֵי בְּנֵי אֶרֶץ כְּנַעַן. וְאוּלַי הָיוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו בָּאִים מֵאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם אֶל יוֹסֵף לִשְׁבֹּר, וְהָיוּ בָּאִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּנַעַן עוֹבְרִים עָלָיו, וְאָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא יַרְאוּ עַצְמָן שְׂבֵעִים בִּפְנֵיהֶם כִּי יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לְיַעֲקֹב תְּבוּאָה וְיָבוֹאוּ אֵלָיו לֶאֱכֹל עִמּוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ. וְאִם כֵּן מָה שֶׁאָמַר "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" טַעַם אַחֵר הוּא, הִזְהִירָם לִהְיוֹת נִשְׁמָרִים בַּמְּעַט אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְשֶׁיֵּלְכוּ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יָמוּתוּ כַּאֲשֶׁר יִתֹּם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּיָדָם. וְהַנָּכוֹן "לָמָּה תִּתְרָאוּ" בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי הָיָה לָכֶם לִסַּע מִיָּד כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם שֶׁיֵּשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם, כִּי כְּבָר בְּסַכָּנָה הָיוּ אִם לֹא יְמַהֲרוּ לַדָּבָר, וְזֶה טַעַם "וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת":

למה תתראו - כמו: לכה ונתראה פנים דאמציה שהגיס דעתו להראות גדולתו ליואש מלך ישראל, אף כאן למה תתראו בפני האנשים שיש לכם תבואה כל צרככם שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם.

לָמָּה תִּתְרָאוּ. לָמָּה תַּבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה, וְכָל אֶחָד מִכֶּם מְצַפֶּה שֶׁיֵּלֵךְ חֲבֵירוֹ וְיָתוּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין ג) קְדֵרָה דְּשׁוּתְּפֵי לֹא חֲמִימָא וְלֹא קְרִירָא, וְכֵן (מלכים ב יד:ח) "נִתְרָאֶה פָנִים" שֶׁנִּרְאֶה זֶה אֶל זֶה.

וירא יעקב כי יש שבר שמע כי יש שבר במצרים כמו שכתוב בסמוך הנה שמעתי כי יש שבר במצרים דוגמא וכל העם רואים את הקולות.

למה תתראו פרש״‎י אל תראו עצמכם וכן פירש בתענית היו להם חטין הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני ישמעאל ועשו שהם צעורים ורעבים. ועוד פרש״‎י מפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. כלומר תיבת תתראו ותיבת יורא תרוייהו באלף כתיבי והיינו הדמיון אעפ״‎י שזה לשון כיחוש וזה לשון שובע מצינו תיבות הרבה שאותיות יסוד שלהם שוות ופי׳‎ זה למפרע מזה כגון דשן לדשנו שרש תשרש מחלצות ואחלצה לשבור אל יוסף ויוסף הוא המשביר ועוד הרבה.