לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בִּקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ. טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָעָרְלָה נִקְרֵאת חֶרְפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לד יד) ״כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ לָתֵת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה״, וְהָרָעָב נִקְרָא גַּם כֵּן חֶרְפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו ל) ״וְלֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם״. עַל כֵּן חָשַׁב שֶׁבַּהֲסָרַת חֶרְפַּת הָעָרְלָה יוּסַר מֵהֶם חֶרְפַּת הָרָעָב, כִּי הֲסָרַת הָעָרְלָה הִיא הֲסָרַת מוֹתְרוֹת הַדָּמִים הַמְסַבְּבִים הָעִפּוּשׁ, וְרִקְבוֹן הַתְּבוּאָה בָּאָה גַּם כֵּן מִצַּד הַמּוֹתָרוֹת וְהַפְּסוֹלֶת שֶׁבַּתְּבוּאָה הַגּוֹרֵם הָרִקָּבוֹן וְהָעִפּוּשׁ. וּזְכוּת בְּרִית הַמִּילָה הוֹעִיל גַּם לְנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו יח) ״וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא יִרְקְבוּ. וְכֵן הֵשִׁיב לָהֶם יוֹסֵף שֶׁיִּמּוֹלוּ, עַל מָה שֶׁאָמְרוּ אָסַפְנוּ תְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה. וְזֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁאִם הָאָדָם מֵסִיר מִתּוֹכוֹ הַפְּסוֹלֶת שֶׁבּוֹ, גַּם ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב וְיָסִיר הַפְּסוֹלֶת שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה מַמָּשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לַהֲסִירוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה ד:) כָּל הַבָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה לְסוֹף מְבַקֵּשׁ כִּכָּר לֶחֶם וְאֵינוֹ מוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו כו) ״כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם״, כִּי הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית מָשְׁכָה עָרְלָתֵיהּ. וְעוֹד שֶׁהַמִּילָה תִּקּוּן הָאֵבֶר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּמִשְׁגָּל, וְהַמִּצְרִים הָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה, עַל כֵּן הָיוּ צְרִיכִין תִּקּוּן זֶה בִּשְׁנַת הָרָעָב. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית מט כד) וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, שֶׁכָּבַשׁ יִצְרוֹ בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, עַל כֵּן מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, כִּי זָכָה מִשָּׁם שֶׁתְּבוּאָתוֹ לֹא הִרְקִיבָה, וְהָיָה רוֹעֶה וְזָן אֶבֶן יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת שֶׁלֹּא הָיָה רוֹעֶה זוֹנוֹת.
