וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃

וּשְׁרִיאַת שְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא לְמֵיעַל כְּמָא דִּי אֲמַר יוֹסֵף וַהֲוָה כַפְנָא בְּכָל אַרְעֲתָא וּבְכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוָה לַחְמָא

וַתְחִילֶנָה. מבנין הקל פעל הכפל:

בכל הארצות. סביבות מלכות מצרים:

וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיב אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי מָה יַעֲשׂוּ הָרְחוֹקוֹת אִם הָיָה בָּהֶן רָעָב כָּזֶה, וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צ':ו'), בְּשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת, בְּפִינִקְיָא וּבְעַרְבְיָא וּבִפְלִישְׁטָנֵי:

ובכל ארץ מצרים היה לחם - כי נתן יוסף אוכל בערים.

ותחלינה על שם שהבריות היו חולות וחלושות מתוך הרעב. ובכל ארץ מצרים היה לחם שהרי נתן יוסף אוכל בערים.

וַתְּחִלֶּינָה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף. הֻצְרַךְ לוֹמַר כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף, שֶׁבָּזֶה נִתְאַמְּתוּ דְּבָרָיו בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹם יוֹתֵר, כִּי מִקּוֹדֶם יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי מִקְרֶה הָיָה שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הַשָּׂבָע, אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁלְמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְהִתְחִילוּ שְׁנֵי רָעָב אָז צָדְקוּ דִּבְרֵי יוֹסֵף.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע וְגוֹ׳, וְתֹאמַר אֵיךְ יַרְגִּישׁוּ בְּהֶכֵּר הָרָעָב בִּתְחִלַּת שְׁנַת רְעָבוֹן אַחַר כָּל הַשָּׂבָע וְכָל אֶחָד אוֹצְרוֹתָיו מְלֵאוֹת בָּר, לֹא יֻכַּר הָרָעָב תֵּכֶף? לָזֶה פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב: כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף, פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לָהֶם (בראשית מא:לא) ״וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ יֹאכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ, וְדָבָר זֶה הֻכַּר בְּהַתְחָלַת הַשָּׁנָה.