הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כׇל־מֹצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי׃

קין מקונן שגורש מעל פני האדמה, שיסתתר מפני ה׳, שיהיה נע ונד, ושכל מוצאו יהרגהו. אבן עזרא מבאר את ״ומפניך אסתר״ בכך שיש מקום שמקבל יותר את גילוי כוחו וגבורתו של ה׳, אף על פי שכבוד ה׳ ממלא את הכול. ספורנו מדגיש את פחדו של קין מן העונש: ״והיה כל מוצאי יהרגני״, כלומר העונש שיבוא יהיה גדול מאוד ממה שגזרת. חזקוני מוסיף שקין חשש שבגלות לא יתכפר לו. אונקלוס תרגם ״ומן קדמך לית אפשר לאיטמרא״, שאין אפשרות להסתתר מלפני ה׳.