אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְסָרֵיב וַאֲמַר לְוַת אִתַּת רִבּוֹנֵהּ הָא רִבּוֹנִי לָא יְדַע עִמִּי מָה דִּבְבֵיתָא וְכֹל דִּי אִית לֵהּ מְסַר בִּידִי
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית ל״ט · ח׳
וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃
במילים פשוטות
יוסף מיאן, ואמר לאשת אדוניו: הן אדוני לא ידע עמי מה בבית, וכל אשר יש לו נתן בידי. הרמב״ן מדגיש שהכתוב מספר שיוסף מיאן לעשׂות כרצונה אף על פי שהיא גבירתו ואשת אדוניו, והוא ירא ממנה - שכן היה ירא את ה' יותר. יוסף מנמק את סירובו בכפיות הטובה שבמעשׂה: אדוניו נתן בו אמון מוחלט והפקיד בידו את כל ביתו. הפסוק מציג את הטיעון המוסרי הראשון של יוסף, המבוסס על נאמנות לאדוניו הבוטח בו.
מבוסס על רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
רמב״ן
רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו סִפֵּר הַכָּתוּב כִּי מֵאֵן לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּבִרְתּוֹ אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו וְהוּא יָרֵא מִמֶּנָּה, כִּי הָיָה יָרֵא אֶת הַשֵּׁם יוֹתֵר, וְזֶה טַעַם "אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו":
מקור: ספריא · CC BY