בְּרֵאשִׁית ל״ט · ט׳

וחטאתי לאלהים. בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת:

לֵיתוֹהִי רַב בְּבֵיתָא הָדֵין מִנִּי וְלָא מְנַע מִנִּי מִדַּעַם אֶלָּהֵן יָתִיךְ בְּדִיל דְאַתְּ אִתְּתֵהּ וְאֶכְדֵּין אֶעְבֵּיד בִּישְׁתָא רַבְּתָא הָדָא וְאֵחוֹב קֳדָם יְיָ

וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ט:ט'). וְנָכוֹן הוּא, רַק בַּעֲבוּר חֶסְרוֹן דַּעַת הַנָּשִׁים הִקְדִּים אֵלֶיהָ כִּי הַדָּבָר בְּגִידָה בַּאֲדוֹנָיו אֲשֶׁר בּוֹטֵחַ בּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר כִּי יֵשׁ בָּעִנְיָן עוֹד חֵטְא לֵאלֹהִים. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עוֹד "וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים", בַּבְּגִידָה הַזֹּאת, כִּי רָעָה גְּדוֹלָה הִיא שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ לִי חֵטְא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי עֵינָיו בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ (תהלים קא ו) וְלֹא לְפָנָיו בּוֹגֵד יָבֹא, וּדְבָרוֹ אֱמֶת, רַק לֹא הִזְכִּיר אִסּוּר הָעֶרְוָה כִּי דִּבֵּר עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים:

ולא חשך ממני - מלהיות שליט על הכל כי אם אותך.

כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ. בְּעִנְיַן הָאִישׁוּת בִּלְבַד חָשַׂךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי.

הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.

לִהְיוֹת עִמָּהּ. בְּיִחוּד:

וחטאתי לאלקים אפילו יסתר הדבר מן הבריות אי אפשר שיסתר מלפני הקב״‎ה.

בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁחָשַׂךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי בְּצַו לָצָו, אֶלָּא לְצַד שֶׁאַתְּ אִשְׁתּוֹ הוּא הַדָּבָר הַמַּחְשִׂיךְ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי. אוֹ לִשְׁלוֹל צַד הַמַּעֲלָה.

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בָּזֶה אֲנִי מַפְסִיד כָּל הַטּוֹב הַמּוּשָּׂג אֶצְלִי.

וְעוֹד אֲנִי מַחְסִיר עַצְמִי מִמְּקוֹר הַנְּשָׁמוֹת, כִּי דָּבָר זֶה הוּא אָסוּר גַּם לִבְנֵי נֹחַ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״.

וְעוֹד יִרְצֶה, כִּי אֵין לָהּ לִטְעֹן כִּי תַּסְתִּיר הַדָּבָר וְלֹא יֵדַע אֲדוֹנוֹ, וְנִמְצָא עוֹמֵד בְּמַצָּבוֹ בְּאֵין מַחְסוֹר. לָזֶה אָמַר ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְהוּא שֶׁעֲשָׂאֲנִי בְּמַצָּב זֶה, וּמִמֶּנּוּ לֹא יִסָּתֵר דָּבָר, וְנִמְצָא מַפְסִיד מַצָּבוֹ הַטּוֹב.