בְּרֵאשִׁית ל״ט · ט״ז

וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אשת פוטיפר הניחה את בגד יוסף אצלה עד בוא אדוניו אל ביתו. רש״י מבאר ש״אדוניו״ כאן מתייחס לאדוניו של יוסף - כלומר פוטיפר, בעלה. הפסוק מתאר כיצד שמרה האשה את הבגד כראיה, ממתינה לשובו של בעלה כדי להציג בפניו את גרסתה. הבגד, שהיה בתחילה סימן לבריחתו הטהורה של יוסף מן החטא, הופך עתה בידיה לכלי האשמה. הפסוק מכין את העימות הסופי, שבו תספר האשה את סיפורה לבעלה ותביא לענישת יוסף.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אדניו. שֶׁל יוֹסֵף:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲחִתְּתֵהּ לִלְבוּשֵׁהּ לְוָתַהּ עַד דְּעַל רִבּוֹנֵהּ לְבֵיתֵהּ

Onkelos Genesis