בְּרֵאשִׁית ל״ט · י״ז

בא אלי. לְצַחֶק בִּי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ:

וּמַלֵּילַת עִמֵּהּ כְּפִתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין לְמֵימָר עַל לְוָתִי עַבְדָּא עִבְרָאָה דִּי אַיְתֵיתָא לָנָא לְחַיָּכָא בִי

וַתְּדַבֵּר אֵלָיו וְגוֹ׳ לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ לֵאמֹר כִּי כֵן יֹאמְרוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת עֵדִים בַּדָּבָר, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא חָרָה אַפּוֹ עַל יוֹסֵף אֶלָּא עַל מַה שֶׁנָּתְנָה חוֹזֶק לִדְבָרֶיהָ מֵהוֹדָעוֹת הַזּוּלַת, וְהוּא אָמְרוֹ כִּשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וְגוֹ׳ לֵאמֹר כַּדְּבָרִים וְגוֹ׳, כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֶלָּא ״כִּשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא חָרָה אַפּוֹ אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁיֵּשׁ מַגִּידִים עַל הַדְּבָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֵאמֹר כַּדְּבָרִים״ וְגוֹ׳. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ:

לֵאמֹר כַּדְּבָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁהֶאֱמִין בָּהּ כִּי כִּדְבָרֶיהָ כֵּן הָיָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁאָמְרָה אִשְׁתּוֹ כֵּן עָשָׂה תְּנוּעָה קְטַנָּה, וְלָזֶה לֹא יִסְּרוֹ וְלֹא עָשָׂה לוֹ דָּבָר כַּמִּשְׁפָּט הַנַּעֲשֶׂה לְעֶבֶד הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּאֵשֶׁת אֲדוֹנוֹ.