הכתוב חוזר לסיפור יוסף: הוא הורד מצרימה, ופוטיפר סריס פרעה שׂר הטבחים, איש מצרי, קנה אותו מיד הישמעאלים. רש״י מבאר שהתורה חוזרת כאן לעניין הראשון, לאחר שהפסיקה בפרשת יהודה, כדי לסמוך את ירידת יהודה למכירת יוסף - ללמד שבשבילו הורידוהו האחים מגדולתו - וכן כדי לסמוך את מעשׂה אשת פוטיפר לפרשת תמר. הרשב״ם מבאר ש״שׂר הטבחים״ הוא הממונה על הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו. הפסוק פותח את פרק שירותו של יוסף בבית פוטיפר במצרים.
ויוסף הורד מצרימה עד שלא נולד שעבוד ראשון נולד גואל אחרון תחלה נולד פרץ שעתיד מלך המשיח לצאת ממנו, ואחר כך ויוסף הורד מצרימה שהוא שעבוד ראשון של ישראל.