וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃

ויתן יד. הוֹצִיא הָאֶחָד יָדוֹ לַחוּץ, וּלְאַחַר שֶׁקָּשְׁרָה עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי הֶחֱזִירָהּ:

וַהֲוָה בְּמֵילְדַהּ וִיהַב יְדָא וּנְסִיבַת חַיְתָא וּקְטָרַת עַל יְדֵהּ זְהוֹרִיתָא לְמֵימַר דֵּין נְפַק קַדְמָאָה

ויתן יד. האחד מהם ולא נזכר שמו, כי עוד לא נקרא גם אלה במעשה פלא שנבקעו השליות יחד והשיב זה ידו ויצא אחיו:

עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, נִצְנְצָה בַמְיַלֶּדֶת רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְעָשְׂתָה וְלֹא יָדְעָה מַה עָשְׂתָה. הִיא קָשְׁרָה עַל יָדוֹ שָׁנִי, וְזֶה רוֹמֵז כִּי הוּא שֵׁנִי לֹא רִאשׁוֹן, אֲבָל הִיא אָמְרָה כִּי זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר ״זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה״, פֵּרוּשׁ, הִיא אָמְרָה כֵן, אֲבָל כְּפִי הָאֱמֶת לְהֵיפֶךְ יַגִּיד שֵׁם הַסִּימָן, כִּי יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת.