בְּרֵאשִׁית ל״ח · כ״ט

פרצת. חָזַקְתָּ עָלֶיךָ חֹזֶק:

וַהֲוָה כַּד אֲתֵיב יְדֵהּ וְהָא נְפַק אֲחוּהִי וַאֲמֶרֶת מָה תְקוֹף סַגִּי עֲלָךְ לְמִתְקָף וּקְרָא שְׁמֵהּ פָּרֶץ

מה פרצת. כאדם שיפרוץ נדר ויצא ממנו והנה יש עליך משפט זה הפרץ, ואחרים אמרו שהוא כמו ופרצת (בראשית כח יד) והגאון אמר כי מה פרצת כמשמעו, רק עליך פרץ מגזרת "ויפרץ לרב" (בראשית ל, ל):

מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ חָזַקְתָּ עָלֶיךָ חֹזֶק, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ח:כ"ט). וְעִנְיַן פֶּרֶץ בְּכָל מָקוֹם נְתִיצַת הַגָּדֵר וְעָבְרוֹ, מִן "פָּרוֹץ גְּדֵרוֹ" (ישעיהו ה ה), "לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ" (תהלים פ יג) וּבִלְשׁוֹנָם (סוכה כו) פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב. אֲבָל יֵאָמֵר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל כָּל עוֹבֵר גְּבוּל הַדָּבָר, "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה" (בראשית כ"ח:י"ד), "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד" (בראשית ל':מ"ג), וְלָכֵן אָמַר בְּכָאן בִּהְיוֹת הָרִאשׁוֹן כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהוּא מִהֵר לָצֵאת, מָה פָּרַצְתָּ פֶּרֶץ גָּדוֹל בַּגָּדֵר לְמַהֵר לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וְאָמַר "עָלֶיךָ", כִּי הָיָה הַגָּדֵר עָלָיו וְהוּא כָּלוּא בְּתוֹכוֹ, כְּלוֹמַר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ גָּדוֹל בַּגָּדֵר וְיָצָאת מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"ח:כ"ט), "מַה פָּרַצְתָּ" כְּאָדָם הַפּוֹרֵץ גָּדֵר וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה יֵשׁ עָלֶיךָ מִשְׁפָּט זֶה הַפֶּרֶץ. וְאֵין בָּזֶה טַעַם. וּבְמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה (ספר הבהיר קצו) יַזְכִּיר סוֹד בְּשֵׁם אֵלֶּה הַיִּלּוֹדִים, אָמְרוּ, אִקְּרִי זֶרַח עַל שֵׁם הַחַמָּה שֶׁהִיא זוֹרַחַת תָּמִיד, וּפֶרֶץ עַל שֵׁם הַלְּבָנָה הַנִּפְרֶצֶת לְעִתִּים וְנִבְנֵית לְעִתִּים. וַהֲרֵי פֶּרֶץ הוּא הַבְּכוֹר וְחַמָּה גְּדוֹלָה מִן הַלְּבָנָה, לָא קַשְׁיָא, דְּהָא כְתִיב "וַיִּתֶּן יָד", וּכְתִיב "וְאַחַר יָצָא אָחִיו". וְהִנֵּה לְדַעְתָּם הָיָה שֵׁם הַלְּבָנָה לְפֶרֶץ מִפְּנֵי מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְהָיוּ תְּאוֹמִים כִּי הַלְּבָנָה מֻתְאֶמֶת בַּחַמָּה, וְהִנֵּה פֶּרֶץ תְּאוֹם לְזֶרַח הַנּוֹתֵן יָד, וְהוּא בְּכוֹר בְּכֹחַ עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים פט כח) "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ", וְזֶהוּ מַאֲמָרָם (ר"ה כה) בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ. הָיָה כְּמוֹ מֵשִׁיב יָדוֹ, לֹא מֵשִׁיב בֶּאֱמֶת, כִּי לֹא בִּפְעֻלַּת הַוָּלָד נַעֲשָׂה כֵּן, רַק בִּפְעֻלַּת הַכֹּחַ הַדּוֹחֶה שֶׁדָּחָה אֶת אָחִיו לַחוּץ וְהוּסַג אָחוֹר זֶה עִם יָדוֹ.

והנה יצא אחיו לפי שעתידין המלכים לצאת ממנו.

פרץ על אחיו לצאת בראשונה.

וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ. אַרְבַּע יָדוֹת כְּתוּבִים כָּאן כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֲרָמוֹת שֶׁמָּעַל עָכָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, רָמַז דָּבָר זֶה כָּאן לְהוֹרוֹת שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עָכָן עַל כֵּן לֹא יִצְלַח לִמְלוּכָה, כִּי ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה״, (משלי כט ד) כִּי אִם יִטֶּה אַחַר הַבֶּצַע יָבֹא לִידֵי קַבָּלַת שֹׁחַד, עַל כֵּן הֵשִׁיב אָחוֹר יָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ הַבְּכוֹרָה וְהַמְּלוּכָה.

וְהִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, לְפָרֵשׁ אַרְבַּע יָדוֹת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רֶמֶז עַל אִישׁ חוֹמֵד מָמוֹן וְאֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה מִתְאַוֶּה מָאתַיִם כוּ׳, וְהִנֵּה כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם אֲשֶׁר בָּהֶם עָמֵל וְטוֹרֵחַ לְהַשִּׂיג מְלֹא חָפְנָיו בְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְאִם כֵּן כָּל אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ מוּשָּׂג מִשְּׁתֵּי יָדָיו, וְאִם אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ אֱלֹהִים מְלֹא חָפְנָיו הֲרֵי הוּא חוֹמֵד עוֹד מְלֹא חָפְנָיו דְּהַיְנוּ כְּדֵי מְלֶאכֶת אַרְבַּע יָדַיִם, כֶּפֶל מִן הַמּוּשָּׂג בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהוּא בְּעֶצֶם הַשִּׁעוּר שֶׁל בַּעַל הַמָּנֶה הַחוֹמֵד מָאתַיִם, דְּהַיְנוּ כֶּפֶל מִכְּדֵי הַמּוּשָּׂג לוֹ כְּבָר מִשְּׁתֵּי יָדָיו. וְכָל חוֹמֵד מָמוֹן אֵינוֹ בַּעַל צְדָקָה, עַל כֵּן לֹא יִצְלַח לִמְלוּכָה, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מט) שֶׁבִּזְכוּת שֶׁעָשָׂה דָּוִד מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה הָיָה יוֹאָב מְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה. עַל כֵּן נֶאֱמַר אֵצֶל יְהוּדָה (דברים לג ז) ״יָדָיו רָב לוֹ״, ״יִרְבּוּ לוֹ״ מִבָּעֵי לֵיהּ, כִּי ״יָדָיו״ שְׁתַּיִם בְּמַשְׁמָע וְ״רָב״ לְשׁוֹן יָחִיד, אֶלָּא שֶׁהוֹרָה שֶׁלֹּא הָיָה חוֹמֵד מָמוֹן שֶׁל שְׁתֵּי יָדַיִם הַנּוֹסָפִים, כִּי שְׁתֵּי יָדָיו רַב לוֹ דַּי לוֹ, כִּי ״רַב״ הוּא מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן ״דַּי״, כְּמוֹ ״רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף״ (דברים ג כו), וְרָמַז שֶׁהָיָה דַּי לוֹ בַּעֲמַל שְׁתֵּי יָדָיו, כִּי לֹא בִּקֵּשׁ עוֹד עַל שְׁנַיִם, לְפִיכָךְ ״וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״ (דברים לג ז), כִּי הִסְתַּפְּקוּת זֶה סִבָּה אֶל הַצְּדָקָה אֲשֶׁר בִּזְכוּתָהּ אוֹיְבִים נוֹפְלִים לְפָנָיו, וּרְאָיָה מִיּוֹאָב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיב ה) ״טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה״ וְגוֹ׳ ״נָכוֹן לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו״ (שם ח), וְכֵן מַסִּיק בְּבָבָא קַמָּא (יז.) שֶׁהָעוֹסֵק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו חֲלָלִים. לְכָךְ נֶאֱמַר שֶׁבִּזְכוּת שֶׁ״יָדָיו רַב לוֹ״, עֲמַל הַמּוּשָּׂג מִשְּׁתֵּי יָדָיו רַב לוֹ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מוֹתָרוֹת וְאָז הוּא בַּעַל צְדָקָה, עַל כֵּן ״וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״, וְזֶה נֶאֱמַר עַל יְהוּדָה הַבָּא מִפֶּרֶץ. אֲבָל זֶרַח לֹא הָיָה ״יָדָיו רָב לוֹ״, אֶלָּא בִּקֵּשׁ עֲמַל אַרְבַּע יָדוֹת וְחָמַד מָמוֹן שֶׁאֵינֶנּוּ רָאוּי לוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל עָכָן (יהושע ז כא) ״וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם״, עַל כֵּן הוּשַׁב אָחוֹר יְמִינוֹ כְּמֵשִׁיב יָדוֹ, כִּי לֹא לוֹ יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה וְהַמְּלוּכָה כִּי כָל מֶלֶךְ צָרִיךְ לְנִצְחוֹן הָאוֹיְבִים וְהוּא לָאו בַּר הָכֵי כָּאָמוּר.

מַה פָּרַצְתָּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיַּד הָרִאשׁוֹן תַּגִּיד כִּי הוּא הַקָּרוֹב לָצֵאת קוֹדֶם אָחִיו, וְאַף עַל פִּי כֵן דְּחָפוֹ זֶה לָרִאשׁוֹן וְסָתַר הַעֲמָדָתוֹ קוֹדֶם לוֹ, זֶה יַגִּיד הַדְרָגָה גְּדוֹלָה. וְהוּא אָמְרוֹ מַה פָּרַצְתָּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קד:כד) ״מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עָלֶיךָ פָּרֶץ מְפָרֶשֶׁת דְּבָרֶיהָ מַה הִיא הַפִּרְצָה שֶׁעָשָׂה, וְאָמְרָה ״עָלֶיךָ פָּרֶץ״, פֵּרוּשׁ, כִּי הַנּוֹתֵן יָד יַגִּיד כִּי הוּא בָּא עָלָיו בַּהַזְרָעָה, כִּי הַנִּכְנָס אַחֲרוֹן בַּזֶּרַע יוֹצֵא רִאשׁוֹן, וְאִם כֵּן הוּא בָּא עָלָיו וּפָרַץ גְּדֵרוֹ וְיָצָא רִאשׁוֹן. וְהוּא אָמְרוֹ ״עָלֶיךָ פָּרֶץ״ וְהָבֵן. וּכְפִי זֶה פֶּרֶץ רִאשׁוֹן בַּהַזְרָעָה וְרִאשׁוֹן בַּלֵּדָה כִּי לוֹ הַמְּלוּכָה נְסוּכָה תִּכּוֹן עוֹלָם.