וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃

בעת לדתה. וּבְרִבְקָה הוּא אוֹמֵר וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת? לְהַלָּן לִמְלֵאִים וְכָאן לַחֲסֵרִים:

והנה תאומים. מָלֵא, וּלְהַלָּן תּוֹמִם חָסֵר, לְפִי שֶׁהָאֶחָד רָשָׁע, אֲבָל אֵלּוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים:

וַהֲוָה בְּעִדַּן דְּמֵילְדַהּ וְהָא תְיוֹמִין בִּמְעָהָא

וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. קוֹדֶם לְדָתָהּ הִכִּירוּ שֶׁהֵם תְּאוֹמִים, לְפִיכָךְ קָשְׁרָה הַמְיַלֶּדֶת שָׁנִי לְהַכִּיר הָרִאשׁוֹן.

והנה תאומים בבטנה קודם שילדה הרגישה המילדת וידעה שתאומים בבטנה ולכך ותקשר שני על אותו שיצא ראשונה לומר זה יצא ראשונה.