וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֙חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
תקח לה. יִהְיֶה שֶׁלָּהּ מַה שְּׁבְּיָדָהּ:
פן נהיה לבוז. אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה עוֹד יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְיִהְיֶה גְּנַאי, כִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עוֹד לְאַמֵּת דְּבָרַי:
הנה שלחתי הגדי הזה. לְפִי שֶׁרִמָּה יְהוּדָה אֶת אָבִיו בִּגְדִי עִזִּים שֶׁהִטְבִּיל כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, רִמּוּהוּ גַּם הוּא בִּגְדִי עִזִּים (בראשית רבה):
וַאֲמַר יְהוּדָה תִּסַּב לַהּ דִילְמָא נְהֵי לְחוֹךְ הָא שַׁדָּרִית גַּדְיָא הָדֵין וְאַתְּ לָא אַשְׁכְּחִתַּהּ
תקח לה. עזוב אותה ותקח הערבון:
פן נהיה לבוז. ללעג שנתתי חותם ופתיל ומטה, ערבון על דבר קל כזה,
ואני הנה שלחתי את הגדי הזה, ואתה לא מצאתה וזה אות כי תקח לה הערבון:
תקח לה - מה שבידה. כי לא אשלח עוד אליה.
פן נהיה לבוז - לחזור אחר הקדשות.
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי. וְלֹא שִׁקַּרְתִּי בֶּאֱמוּנָתִי.
