וַיָּ֙שׇׁב֙ אֶל־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃

חירה שב אל יהודה ואמר שלא מצא אותה, וגם אנשי המקום אמרו שלא היתה שם קדשה. הספורנו מבאר שדברי אנשי המקום נאמרו כמשׂחקים ובזלזול על כבודו של יהודה - כלומר שהחיפוש עצמו המיט עליו קלון. הפסוק מתאר את כישלון השבת העירבון: יהודה נותר עם ההבנה שלא ניתן למצוא את האשה, וממילא לא יוכל להחזיר את חפציו האישיים. מצב זה מוביל אותו להחלטה לחדול מן החיפוש כדי שלא להתבזות עוד.