וַיָּ֥שׇׁב אֶל־אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־בָֽא׃

אנה אני בא. אָנָה אֶבְרַח מִצַּעְרוֹ שֶׁל אַבָּא?

וְתָב לְוַת אֲחוֹהִי וַאֲמַר עוּלֵימָא לֵיתוֹהִי וַאֲנָא לְאָן אֲנָא אָתֵי

ואני אנה אני בא. הזכיר אני ב' פעמים והאחד רב רק דרך הלשון כך:

אנא אני בא - למה באתי אל הבור.

ואני אנה אני בא מפני מה היה ראובן מתיירא יותר משאר אחיו, אדרבה יהודה היה לו לירא יותר משאר אחיו שהיה ממונה על אחיו עד אותו פרק, אלא י״‎ל שנתנה בכורתו ליוסף, היה ירא שמא יחשדהו אביו יותר משאר אחיו משום דסני ליה על בכורתו כדכתיב בחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף. ד״‎א משום שהגיד יוסף לאביו החלול שעשה ראובן כמו שפרש״‎י גבי ויבא יוסף את דבתם וגו׳‎ שהיה אומר דבני לאה חשודים על העריות לפיכך היה ראובן דואג שמא יאמרו בשביל הדבה שהביא לאביו שנא אותו ראובן.