בְּרֵאשִׁית ל״ז · ל״א

וַיִּקְח֖וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

האחים לקחו את כתונת יוסף, שחטו שׂעיר עזים וטבלו את הכתונת בדם. רש״י מבאר שבחרו דווקא בשׂעיר עזים משום שדמו דומה לדם אדם, כדי שאביהם יסבור שזהו דם יוסף. עוד מעיר רש״י על ניקוד המילה ״הכתונת״ בכל מקום. מעשׂה זה הוא המשך המזימה: לאחר שהפשיטו את יוסף ומכרוהו, הם מכינים ראיה מזויפת שתגרום לאביהם להאמין שחיה רעה טרפה אותו. הפסוק חושׂף את הצעד המחושב שבו האחים מכסים על מעשׂיהם.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שעיר עזים. דָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם:

הכתנת. זֶה שְׁמָהּ, וּכְשֶׁהִיא דְבוּקָה לְתֵבָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן כְּתֹנֶת יוֹסֵף, כְּתֹנֶת פַּסִּים, כְּתֹנֶת בַּד, נָקוּד כְּתֹנֶת:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְסִיבוּ יָת כִּתּוּנָא דְיוֹסֵף וּנְכִיסוּ צְפִיר בַּר עִזֵּי וּטְבָלוּ יָת כִּתּוּנָא בִּדְמָא

Onkelos Genesis

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שעיר עזים פרש״‎י דמו דומה לשל אדם, וההיא דהנזקין דגבי נבוזרדאן דלא אידמו היינו משום שהיו מעורבין.

Chizkuni