וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃

עכרתם. לְשׁוֹן מַיִם עֲכוּרִים, אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁו (ברכות כ"ה). וְאַגָּדָה, צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ (בראשית רבה) - מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי יַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ (שמות כ"ג), לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין:

מתי מספר. אֲנָשִׁים מוּעָטִים:

וַאֲמַר יַעֲקֹב לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עֲכַרְתּוּן יָתִי לְמִתַּן דְּבָבוּ בֵּינָנָא וּבֵין יָתְבֵי אַרְעָא בִּכְנַעֲנָאָה וּבַפְּרִזָּאָה וַאֲנָא עַם דְּמִנְיַן וְיִתְכַּנְשׁוּן עֲלַי וְיִמְחִנּוּנִי וְאֶשְׁתֵּצֵי אֲנָא וְאֱנַשׁ בֵּיתִי

מתי מספר. מתי כמו אנשים, ודבר שיסופר הוא מעט, על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה שפי' "ויהי מתיו מספר" (דבר' לג ו) כמשמעו:

להבאישני. שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש:

להבאישני - את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו.

לְהַבְאִישֵׁנִי. שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁשִּׁקַּרְנוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ אַחַר שֶׁנִּמּוֹלוּ:

[ונאספו עלי והכוני נתיירא פן יתאספו עליו שאר אומות].

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. נִכָּרִים הַדְּבָרִים כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע כִּי בְּמִרְמָה זוּ דִּבֵּרוּ, אֶלָּא חָשַׁב שֶׁהַמִּרְמָה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיִּקְחוּ דִינָה מִבֵּיתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, אוֹ לַהֲרֹג שְׁכֶם לְבַד בַּעַל דָּבָר, לֹא לַהֲרֹג כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר יַחַד: