בְּרֵאשִׁית ל״ד · ל׳ ניקוד טעמים האזנה
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
יעקב פונה בכעס אל שמעון ולוי ואומר שעכרו אותו והבאישו את שמו בעיני יושבי הארץ, הכנעני והפריזי, בעוד שהוא מעטים באנשים, וחושש שיתאספו עליו ויכוהו ויכריתו אותו ואת ביתו. רש״י מבאר ש״עכרתם״ הוא מלשון מים עכורים, כלומר עכרתם את דעתי, ומביא גם אגדה על החבית הצלולה שנעכרה. ״מתי מספר״ פירושו אנשים מועטים. ספורנו מבאר שיעקב חשש שיאמרו ששיקרו באמונתם לאחר שנימולו. אור החיים מבאר שיעקב לא ידע שהמרמה נועדה להרוג את כל אנשי העיר, אלא חשב שנועדה רק להוציא את דינה או להרוג את שכם לבדו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, רשב״ם, ספורנו, חזקוני, אור החיים · נכתב ונערך במקור
קראו את כל הפרק ← הפסוק הבא: בְּרֵאשִׁית ל״ד ל״א כל המפרשים רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11 עכרתם. לְשׁוֹן מַיִם עֲכוּרִים, אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁו (ברכות כ"ה). וְאַגָּדָה, צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ (בראשית רבה) - מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי יַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ (שמות כ"ג), לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין:
מתי מספר. אֲנָשִׁים מוּעָטִים:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַאֲמַר יַעֲקֹב לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עֲכַרְתּוּן יָתִי לְמִתַּן דְּבָבוּ בֵּינָנָא וּבֵין יָתְבֵי אַרְעָא בִּכְנַעֲנָאָה וּבַפְּרִזָּאָה וַאֲנָא עַם דְּמִנְיַן וְיִתְכַּנְשׁוּן עֲלַי וְיִמְחִנּוּנִי וְאֶשְׁתֵּצֵי אֲנָא וְאֱנַשׁ בֵּיתִי
Onkelos Genesis
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12 מתי מספר. מתי כמו אנשים, ודבר שיסופר הוא מעט, על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה שפי' "ויהי מתיו מספר" (דבר' לג ו) כמשמעו:
להבאישני. שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש:
Piotrkow, 1907-1911
רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12 להבאישני - את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו.
daat
רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16 לְהַבְאִישֵׁנִי. שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁשִּׁקַּרְנוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ אַחַר שֶׁנִּמּוֹלוּ:
Vocalized Edition
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13 [ונאספו עלי והכוני נתיירא פן יתאספו עליו שאר אומות].
Chizkuni
רבי חיים בן עטר · המאה ה־18 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. נִכָּרִים הַדְּבָרִים כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע כִּי בְּמִרְמָה זוּ דִּבֵּרוּ, אֶלָּא חָשַׁב שֶׁהַמִּרְמָה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיִּקְחוּ דִינָה מִבֵּיתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, אוֹ לַהֲרֹג שְׁכֶם לְבַד בַּעַל דָּבָר, לֹא לַהֲרֹג כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר יַחַד:
Vocalized Edition