בְּרֵאשִׁית ל״ד · כ״ט

וְאֶת־כׇּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כׇּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃

במילים פשוטות

בני יעקב שבו ובזזו גם את כל חילם ורכושם, את כל טפם ונשיהם, ואת כל אשר היה בבתים. רש״י מבאר ש״חילם״ פירושו ממונם, ומביא ראיות מפסוקים אחרים שהמילה ״חיל״ מתפרשת כממון ועושר. עוד מבאר רש״י ש״שבו״ הוא לשון שבייה, ולכן טעם המילה מלרע. אבן עזרא מבאר ש״כל אשר בבית״ מתייחס לבית חמור או לבית שכם. הכתוב משלים כאן את תיאור הביזה הכוללת, ומראה שבני יעקב נטלו לא רק את הבהמות והרכוש שבשדה אלא גם את הנשים והטף וכל מה שהיה בתוך הבתים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חילם. מָמוֹנָם וְכֵן עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה (דברים ח'), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כ"ד), וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם (תהילים מ"ט):

שבו. לְשׁוֹן שְׁבִיָּה, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ מִלְּרָע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת כָּל נִכְסֵיהוֹן וְיָת כָּל טַפְלְהוֹן וְיָת נְשֵׁיהוֹן שְׁבוֹ וּבְזוֹ וְיָת כָּל דִּי בְבֵיתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואת כל אשר בבית. פי' בבית המור, או בבית שכם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל