בְּרֵאשִׁית ל״ד · כ״ו

וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שמעון ולוי הרגו את חמור ואת שכם בנו בחרב, לקחו את דינה מבית שכם ויצאו. ספורנו מבאר שהם חיפשו במיוחד את חמור ושכם ומצאו אותם, שכן הם היו עיקר בעלי המעשה. חזקוני מביא את דברי חז״ל בעניין הוצאתה של דינה מבית שכם. לפי פשט הפסוק, מטרתם המרכזית של שמעון ולוי היתה להציל את אחותם ולהוציאה מבית שכם, ולהעניש את מי שעשה בה את מעשהו. הריגת חמור ושכם בשמם המפורש מדגישה שהם היו האחראים הישירים למעשה שגרם לכל האירוע.

מבוסס על ספורנו, חזקוני, פשט הפסוק · נכתב ונערך במקור