וַיָּ֨רׇץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃

ויחבקהו. נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ מִשְׁתַּחֲוֶה כָּל הִשְׁתַּחֲוָאוֹת הַלָּלוּ:

וישקהו. נָקוּד עָלָיו; וְיֵשׁ חוֹלְקִין בַּדָּבָר הַזֶּה בַּבָּרַיְתָא דְּסִפְרֵי, יֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ נְקֻדָּה זוֹ שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ (ספרי במדבר):

וּרְהַט עֵשָׂו לְקַדָּמוּתֵהּ וְגַפְּפֵהּ וּנְפַל עַל צַוְּארֵהּ וְנַשְׁקֵהּ וּבְכוֹ

הדרש על נקודות "וישקהו" טוב הוא לעתיקי משדים, כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו והעד ויבכו כאשר עשה יוסף אם אחיו:

וַיָּרָץ עֵשָׂו. נֶהְפַּךְ לִבּוֹ כְּמוֹ רֶגַע בְּהַכְנָעוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב, כְּעִנְיָנֵנוּ בַּגָּלוּת עִם בְּנֵי עֵשָׂו הָאוֹמֵר בְּגָבְהוֹ "מִי יוֹרִידֵנוּ אָרֶץ", וְהוֹרָה שֶׁנִּהְיֶה נִמְלָטִים מִיַּד חֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בְּהַכְנָעָה וּמִנְחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כ.) שֶׁאֲחִיָּהוּ הַשִּׁילוֹנִי קִלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה הַנִּכְנָע לְכָל הָרוּחוֹת (מלכים א יד:טו). הֵן לוּ עָשׂוּ כֵן בִּרְיוֹנֵי בַּיִת שֵׁנִי, לֹא הָיָה נֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּאָמְרוֹ (גיטין נו.) "בִּרְיוֹנֵי דְבָן לָא שָׁבְקִינָן".

ויפל על צוארו חסר יו״‎ד.

וישקהו נקוד.