רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מי אלה לך. מִי אֵלֶּה לִהְיוֹת שֶׁלְּךָ:
וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מי אלה לך. מִי אֵלֶּה לִהְיוֹת שֶׁלְּךָ:
וּזְקַף יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת נְשַׁיָּא וְיָת בְּנַיָּא וַאֲמַר מָן אִלֵּין לָךְ וַאֲמַר בְּנַיָּא דִּי חַן יְיָ יָת עַבְדָּךְ
מי אלה לך. מי אלה עמך או מי אלה שלך הם:
חנן. כמו נתן, וכמוהו "חנונו אותם", (שופ' כא כב), גם חנן כמו הם:
מִי אֵלֶּה לָּךְ שָׁאַל עַל הַנָּשִׁים וְעַל הַיְלָדִים, וְעָנָה "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ" דֶּרֶךְ מוּסָר, כִּי לֹא רָצָה לוֹמַר שֶׁהֵם נָשָׁיו, וְהֵבִין עֵשָׂו שֶׁהֵן אִמּוֹת הַיְּלָדִים:
מִי אֵלֶּה לָּךְ. שָׁאַל אִם הֵם בָּנָיו אוֹ עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ.
מי אלה לך הילדים האלה בניך הם או בני ביתך הם או עבדיך הם.