בְּרֵאשִׁית ל״א · ה׳

וַאֲמַר לְהֵן חָזֵי אֲנָא יָת סְבַר אַפֵּי אֲבוּכֶן אֲרֵי לֵיתוֹהִי עִמִּי כְּמֵאִתְמַלִּי וּמִדְּקַמֹּהִי וֵאלָהֵהּ דְּאַבָּא הֲוָה בְּסַעְדִּי

את פני אביכן. ראיתי בפניו שאיננו עמי כתמול שלשום, או ישוב איננו אל פני כמו "פני ד' חלקם" (איכה ד טז):

ואלהי אבי היה עמדי - אף על פי שפניו רעים אני לא גזלתי ממנו כלום, אלא הקב"ה היה עמדי ונתן לי.

כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. כְּחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי מִשֶּׁלּוֹ.

וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. וְהוּא יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי כָּל מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְלֹא גָּזַלְתִּי מִלָּבָן מְאוּמָה:

וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם נָכוֹן כִּי הוּא רוֹאֶה כִּי שֶׁלְּךָ גָּדוֹל מִשֶּׁלּוֹ וּפָרַצְתָּ מְאוֹד, לָזֶה אָמַר וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי וְזוֹ בְּרָכָה מֵאֵת ה׳.