וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃

והמצפה אשר אמר וגו'. וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר בְּהַר הַגִּלְעָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד (שופטים י"א), וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ מִצְפָּה? לְפִי שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ, יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ אִם תַּעֲבֹר אֶת הַבְּרִית:

כי נסתר. וְלֹא נִרְאֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:

וְסָכוּתָא דִּי אֲמַר יִסֶּךְ מֵימְרָא דַּיְיָ בֵּינִי וּבֵינָךְ אֲרֵי נִתכַּסִּי גּבַר מֵחַבְרֵהּ

וטעם יצף ד'. כמו ד' יראה, וכן "צופח נתתיך" (יחז' ג יז):

כי נסתר אנחנו שיהיה כל אחר ממנו רחוק מחבירו ולא יראנו, השם רואהו,

וטעם אשר אמר שב אל לבן, יעקב קראה מצפה בעבור שאמר לו יצף ד':

וְטַעַם וְהַמִּצְפָּה כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:מ"ט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר בְּהַר גִּלְעָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים יא כט) "וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד", לָמָּה נִקְרֵאת מִצְפָּה, אֲשֶׁר אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ יִצֶף ה'. וְאִם כֵּן הוּא שֵׁם מָקוֹם גָּבוֹהַּ בְּרֹאשׁ הָהָר. וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהִיא הָאֶבֶן שֶׁהֵקִים יַעֲקֹב מַצֵּבָה, וְהוּא נִמְשָׁךְ עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד, וְהַמִּצְפָּה קָרָא כִּי אָמַר יִצֶף ה', וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא "מִצְפֵּה גִּלְעָד" (עיין שופטים יא כט), שֶׁהַמָּקוֹם יִקָּרֵא עַל שֵׁם הָאֶבֶן הַזֹּאת לְעוֹלָם:

והמצפה - דכתיב: את מצפה גלעד.

יצף - מן צופה נתתיך. כמו ירב בארץ. מן פרה ורבה.

וְהַמִּצְפָּה. וְכֵן יָעִיד שֵׁם הַמִּצְפָּה שֶׁהוּא מָקוֹם סָמוּךְ לָנוּ, יִהְיֶה לְעֵד מַזְכִּיר מַה שֶׁנֶּאֱמַר.

אֲשֶׁר אָמַר. וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁהַמִּצְפֶּה גַּם כֵּן תָּעִיד עַל דְּבָרָיו הוּא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אָז לָבָן לְיַעֲקֹב יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְהָיָה לְדַיָּן וְשׁוֹפֵט: