בְּרֵאשִׁית ל״א · נ׳

אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃

במילים פשוטות

לבן ממשיך ומתנה: אם תענה את בנותיו או תיקח נשים עליהן, אין איש עמם, ״ראה אלוהים עד ביני ובינך״. רש״י מבאר ש״בנותיי בנותיי״ נכפל כי אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפילגש, וש״אם תענה את בנותיי״ עניינו למנוע מהן עונת תשמיש. אבן עזרא מביא את דעת הגאון ש״תענה״ פירושו שלא תשכב עם נשיך, ותמה על לשון זו. חזקוני מבאר שני תנאים: מניעת עונה מבנותיו, ולקיחת נשים אחרות עליהן. ספורנו מבאר ״ראה אלוהים עד״ - שאם תבגוד תמעל בו והוא ייפרע ממך.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא, ספורנו, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בנתי, בנתי. שְׁתֵּי פְעָמִים, אַף בִּלְהָה וְזִלְפָּה בְּנוֹתָיו הָיוּ מִפִּילֶגֶשׁ:

אם תענה את בנתי. לִמְנֹע מֵהֶן עוֹנַת תַּשְׁמִישׁ (יומא ע"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִם תְּעַנֵּי יָת בְּנָתַי וְאִם תִּסַּב נְשִׁין עַל בְּנָתַי לֵית אֱנַשׁ עִמָּנָא חָזֵי מֵימְרָא דַּיְיָ סָהִיד בֵּינִי וּבֵינָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אם תענה את בנותי. אמר הגאון פירושו אם לא תשכב עם נשיך וזאת לשון נכריה לא נשמע כמוה בכל המקרא, ואם היה כמשמעו מה יזיק, והטעם שלא יעשה להם רע, ויכריחם על דבר שאינם חפיצות בו, ותרגום גלעד יגר שהדותא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

רְאֵה אֱלֹהִים עֵד. רְאֵה שֶׁאִם תִּבְגֹּד בִּי תִּמְעוֹל בּוֹ וְהוּא יִפְרַע מִמְּךָ, כְּעִנְיַן "וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא ה:כא), כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אם תענה את בנתי מעונת תשמיש. וא״‎ת אקח עליהם אחרים ועונתן של בנותיך לא אגרע, לכן אמר ואם תקח נשים על בנתי הרי תנאי שני.

אין איש עמנו כשר להעיד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל