בְּרֵאשִׁית ל״א · ל״ז

ויוכיחו. וִיבָרְרוּ עִם מִי הַדִּין, אפרובי"ר בְּלַעַז:

אֲרֵי מַשִּׁשְׁתָּא יָת כָּל מָנַי מָה אַשְׁכַּחְתָּא מִכֹּל מָנֵי בֵיתָךְ שַׁוִּי הָכָא קֳדָם אַחַי וְאַחָיךְ וְיוֹכִיחוּן בֵּין תַּרְוָנָא

מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁאֵין בָּהֶם מֵחוּשׁ תְּרָפִים, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר כֵּלִים שֶׁהֵם קְטַנִּים מֵהַתְּרָפִים, אוֹ הַמָּשָׁל שֶׁהָיָה מְחַפֵּשׂ בִּכְרִיכוֹת שֶׁיָּכוֹל לְהַכִּיר מִבַּחוּץ שֶׁאֵין בָּהֶם תְּרָפִים, הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֲשָׁדוֹ בִּלְקִיחַת כֵּלִים.

מַה מָּצָאתָ מִכֹּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִכָּל מִינֵי כְּלֵי בֵיתְךָ בְּדוֹמִים שֶׁיִּכָּנֵס לְךָ בּוֹ הַסָּפֵק לוֹמַר כִּי הוּא שֶׁלְּךָ.

שִׂים כֹּה נֶגֶד וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לֶהֱיוֹת שֶׁמִּקּוֹדֶם כְּשֶׁטָּעַן שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ הַתְּרָפִים אָמַר אֵלָיו ״הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ״, לְחָשְׁבוֹ כִּי אֵין מְבֻקָּשׁוֹ אֶלָּא תְּרָפָיו, וּכְשֶׁרָאָהוּ שֶׁהָיָה מְחַפֵּשׂ וּמְדַקְדֵּק בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, אָמַר: הָא וַדַּאי שֶׁזֶּה חוֹשְׁדֵנִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְכָל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ הוּא פּוֹסֵל, וְהִנֵּה הוּא נוֹתֵן עֵינָיו לָבֹא בַּעֲלִילָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו: שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ, פֵּרוּשׁ, לֵאמֹר סִימָנִים יַצְדִּיקוּ, וְלֹא הֶאֱמִין בַּאֲחֵי לָבָן לְבַדָּם כִּי כֻלָּם כַּיּוֹצֵא בוֹ.