בְּרֵאשִׁית ל׳ · כ״ט

ואת אשר היה מקנך אתי. אֶת חֶשְׁבּוֹן מִעוּט מִקְנְךָ שֶׁבָּא לְיָדִי מִתְּחִלָּה, כַּמָּה הָיוּ:

וַאֲמַר לֵהּ אַתְּ יְדַעְתָּ יָת דִּי פְלָחִתָּךְ וְיָת דַּהֲוָה בְעִירָךְ עִמִּי

וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי אֶת חֶשְׁבּוֹן מִעוּט מִקְנְךָ שֶׁבָּא לְיָדִי כַּמָּה הָיָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':כ"ט). כְּלוֹמַר אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה הָיָה מִקְנְךָ כְּשֶׁבָּאוּ אִתִּי. וְיוֹתֵר רָאוּי שֶׁיֹּאמַר וְאֶת מִקְנְךָ אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי יָדַעְתָּ, כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ טֶרֶם בּוֹאִי וַיִּפְרֹץ לָרֹב. אוֹ נְפָרֵשׁ אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָשִׂיתִי, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי, כִּי יָמִים רַבִּים הֵם, וְיָדַעְתָּ כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, רַק בִּרְכַּת ה' הִיא אֲשֶׁר בָּאָה מֵעֵת בֹּא רַגְלִי בְּבֵיתְךָ, וְהוּא הַנָּכוֹן:

אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ. לֹא תְיַחֵס תּוֹסֶפֶת הַמִּקְנֶה אֶל הַנַּחַשׁ הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמַּזָּל, אֲבָל תְּיַחֵס לִשְׁלֵמוּת עֲבוֹדָתִי שֶׁהָיְתָה עִם בְּקִיאוּת וְהִשְׁתַּדְּלוּת רַב בִּמְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצֹּאן.

וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי. שֶׁהָיוּ בּוֹ נִשְׁבָּרוֹת וְחוֹלוֹת, וְחָבַשְׁתִּי אֶת הַנִּשְׁבֶּרֶת וְרִפֵּאתִי לַחוֹלָה, כָּרָאוּי לְרוֹעֵי הַבָּקָר:

אשר עבדתיך באשה ולא בשכר.