אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ גַּם לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':ל'). וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְיַעֲקֹב צֹאן, וְלֹא שֶׁיִּרְעוּ אוֹתָן בָּנָיו הַקְּטַנִּים, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוֹת, כִּי לָבָן יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים מֵרָחֵל בְּטֶרֶם בֹּא יַעֲקֹב, וְעַתָּה הֵם רְאוּיִים לִרְעוֹת הַצֹּאן. וְאוּלַי עַל נָשָׁיו וְעַל עֲבָדָיו אָמַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לוֹ בַּמְּלָאכָה. וְאֵין כָּל זֶה נָכוֹן, אֲבָל פֵּרוּשׁ "מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי", מָתַי אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי גַּם לְבֵיתִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי גַּם לְבֵיתְךָ. וְכֵן "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה" (בראשית כ"ט:ל'), וְגַם אָהַב אֶת רָחֵל מִלֵּאָה, וְכֵן "גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי" (במדבר כב לג), גַּם הָרַגְתִּי אוֹתְךָ, וְרַבִּים כֵּן: