בְּרֵאשִׁית ל׳ · ל׳

לרגלי. עִם רַגְלִי, בִּשְׁבִיל בִּיאַת רַגְלִי בָּאת אֶצְלְךָ הַבְּרָכָה, כְּמוֹ הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ (שמות י"א), לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי (שופטים ח') - הַבָּאִים עִמִּי:

גם אנכי לביתי. לְצֹרֶךְ בֵּיתִי; עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה גַּם אֲנִי עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ גַּם:

אֲרֵי זְעֵיר דִּי הֲוָה לָךְ קֳדָמַי וּתְקֵיף לְמִסְגֵּי וּבְרִיךְ יְיָ יָתָךְ בְּדִילִי וּכְעַן אֵימָתַי אֶעְבֵּיד אַף אֲנָא לְבֵיתִי

לרגלי. בעבור רגלי, כי דרך בני אדם לומר רגל טובה יש לפלוני, והטעם כי התברכת משעה שבאתי לביתך, ה"א מאומה נוסף, ונמצא חסר:

אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ גַּם לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':ל'). וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְיַעֲקֹב צֹאן, וְלֹא שֶׁיִּרְעוּ אוֹתָן בָּנָיו הַקְּטַנִּים, וְהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוֹת, כִּי לָבָן יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים מֵרָחֵל בְּטֶרֶם בֹּא יַעֲקֹב, וְעַתָּה הֵם רְאוּיִים לִרְעוֹת הַצֹּאן. וְאוּלַי עַל נָשָׁיו וְעַל עֲבָדָיו אָמַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לוֹ בַּמְּלָאכָה. וְאֵין כָּל זֶה נָכוֹן, אֲבָל פֵּרוּשׁ "מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי", מָתַי אֶעֱשֶׂה אָנֹכִי גַּם לְבֵיתִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי גַּם לְבֵיתְךָ. וְכֵן "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה" (בראשית כ"ט:ל'), וְגַם אָהַב אֶת רָחֵל מִלֵּאָה, וְכֵן "גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי" (במדבר כב לג), גַּם הָרַגְתִּי אוֹתְךָ, וְרַבִּים כֵּן:

לרגלי - בשבילי. דוגמת לרגל המלאכה אשר לפני.

וַיְבָרֶךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי. אָמְנָם בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁבֵּרַךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי הוּא אֱמֶת בְּלִי סָפֵק.

וְעַתָּה. מֵאַחַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ בֵּרַךְ אוֹתְךָ בִּשְׁבִילִי:

מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי. אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מְבֹרָךְ מֵאִתּוֹ לְבֵיתִי, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה בִּגְלָלִי לְבֵיתְךָ, וְלֹא יַסְפִּיק לָזֶה הַשָּׂכָר הַמֻּרְגָּל לָרוֹעִים: