יעקב שומע אל אביו ואל אמו והולך לפדן ארם. רש״י מסביר שהפסוק מחובר לעניין שלמעלה: עשו ראה שיצחק בירך את יעקב ושלח אותו לפדן ארם, ושיעקב שמע אל הוריו והלך, ושבנות כנען רעות בעיני אביו - ולכן הלך גם הוא אל ישמעאל. אונקלוס מתרגם כפשוטו: וקיבל יעקב מאביו ומאמו והלך לפדן ארם. הפסוק מדגיש את צייתנותו של יעקב, ששמע בקול אביו ואמו והלך לדרכו כמצוותם. הזכרת שמיעתו של יעקב באה גם כניגוד להתנהגות עשו, ומהווה חלק משרשרת ההנמקה שמובילה את עשו להבין שדרך ההורים היא הרצויה. שמיעתו של יעקב אל הוריו היא מופת של כיבוד אב ואם, ובזכותה הוא זוכה בברכה ובהמשך שלשלת האבות.
