וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

וַחֲזָא עֵשָׂו אֲרֵי בָרִיךְ יִצְחָק יָת יַעֲקֹב וְשַׁלַּח יָתֵהּ לְפַדַּן אֲרָם לְמִסַּב לֵהּ מִתַּמָּן אִתְּתָא כַּד בָּרִיךְ יָתֵהּ וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי לְמֵימַר לָא תִסַּב אִתְּתָא מִבְּנַת כְּנָעַן

וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב - בברכות אחרונות הללו נתן לו את ארץ כנען שניתנה לאברהם וגם אמר לו לקחת אשה ממשפחתו וגם צווהו שלא לקחת מבנות כנען, חשב עשו בלבו מה שנשאתי מבנות כנען גזל ממני ברכת אברהם ולקח את בת ישמעאל ממשפחת אברהם, חשב בלבו שמא מעתה אזכה לנחלת אברהם.

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק. וְהִנֵּה עֵשָׂו גַּם שֶׁרָאָה שֶׁיִּצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב צִוָּהוּ שֶׁלֹּא יִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן שֶׁזֶּה הָיָה נֶגֶד בִּרְכָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא שָׂת לִבּוֹ לְכָל זֶה זוּלָתִי כִּי בִּרְאוֹתוֹ:

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה אֵין לוֹ גִּזְרָה, וְאִם גִּזְרָתוֹ הוּא ״וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל״ הָיָה מַסְפִּיק בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה ״וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת״.

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהוֹדִיעַ שֶׁיָּדַע עֵשָׂו הֲלִיכַת יַעֲקֹב וְאָפְנָהּ, כִּי הָלַךְ בְּמִצְוַת אָבִיו וְאִמּוֹ וְגַם לְמִצְוַת קִיחַת אִשָּׁה, וְגַם בֵּרְכוּהוּ בְּשַׁלְּחָם אוֹתוֹ, כִּי לְצַד זֶה לֹא רְדָפוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁיִּמָּנַע מִיָּדוֹ, הֱיוֹתוֹ הוֹלֵךְ לִשְׁתֵּי מִצְווֹת: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּלְקִיחַת אִשָּׁה. וַהֲגַם שֶׁשָּׁלַח אֱלִיפַז כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית כט:יא), אֶפְשָׁר שֶׁבָּחַן כִּי הוּא נוֹצֵחַ בַּדֶּרֶךְ לְיַעֲקֹב, וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ בָּנִים אֲשֶׁר קִדַּם בַּדֶּרֶךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָשַׁב עֵשָׂו כִּי גָּדוֹל כֹּחַ אֱלִיפַז מִכֹּחוֹ בִּבְחִינַת רְדִיפָה בַּדֶּרֶךְ לְיַעֲקֹב וּבָנָיו.