בְּרֵאשִׁית כ״ז · כ״ד

ויאמר אני. לֹא אָמַר אֲנִי עֵשָׂו אֶלָּא אָנִי:

וַאֲמַר אַתְּ דֵּין בְּרִי עֵשָׂו וַאֲמַר הָא אֲנָא

אתה זה בני עשו - נראה שאתה בני עשו.

וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַצְדִּיק דְּבָרָיו כִּי הוּא עֵשָׂו, לֹא שׁוֹאֵל. וּתְשׁוּבַת יַעֲקֹב הִיא בִּלְשׁוֹן פְּשִׁיטוּת ״אָנִי״.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אַתָּה זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה קוֹלוֹ מַגִּיד כִּי יַעֲקֹב הוּא, לָזֶה נִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ לַגּוּף הַמַּחְלִיט כִּי הוּא עֵשָׂו. וְלָזֶה אָמַר ״אַתָּה זֶה״ מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע לַאֲשֶׁר יַגִּיד חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, וְהָיָה מַלְבִּישׁ הַבְּרָכוֹת בְּדַעְתּוֹ בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו בְּלֹא שׁוּם מַחְשָׁבָה מִי הוּא. וְזֶה הוּא לְטוֹבָה אוֹת שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת יַעֲקֹב בְּכַוָּנָה אֵלָיו, וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר יִצְחָק וְהִזְכִּיר עֵשָׂו, עִם כָּל זֶה בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה לֹא הָיָה מְבָרֵךְ אֶלָּא זֶה שֶׁלְּפָנָיו.