אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּפַקִּיד אֲבִימֶלֶךְ יָת כָּל עַמָּא לְמֵימָר דְּיַנְזֵק לְגַבְרָא הָדֵין וּבְאִתְּתֵהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵּל
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית כ״ו · י״א
וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
במילים פשוטות
אבימלך ציווה את כל העם לאמור ״הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת״. אור החיים מדייק בלשון ״מות יומת״ ומבאר: ״מות״ בידי שמים, ״יומת״ בידי אדם, כלומר עונש כפול. עוד מדייק אור החיים בלשון ״הנוגע״, לומר שאפילו בדרך שאין בן נוח נהרג עליה על אשת איש, כאן ייהרג. הכתוב מספר שאבימלך הגן על יצחק ורבקה בצו מלכותי מפורש, ובכך הבטיח את שלומם באזור. הצו החמור מבטא את יראת אבימלך מן העוון שכמעט נכשלו בו, והוא מגונן על האורחים בכל תוקף.
מבוסס על אור החיים · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אור החיים
רבי חיים בן עטר · המאה ה־18מוֹת יוּמָת. פֵּרוּשׁ: ״מוֹת״ בִּידֵי שָׁמַיִם, ״יוּמָת״ בִּידֵי אָדָם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הַנֹּגֵעַ, לוֹמַר אֲפִילוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג עַל אֵשֶׁת אִישׁ דִּבְנֵי נֹחַ, יֵהָרֵג עַל זֹאת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׂרָה בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא (בראשית כ:ד).
מקור: ספריא · נחלת הכלל