בְּרֵאשִׁית כ״ד · נ״ה

ויאמר אחיה ואמה. וּבְתוּאֵל הֵיכָן הָיָה? הָיָה רוֹצֶה לְעַכֵּב וּבָא מַלְאָךְ וֶהֱמִיתוֹ:

ימים. שָׁנָה, כְּמוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ (ויקרא כ"ה), שֶׁכָּךְ נוֹתְנִין לִבְתוּלָה זְמַן י"ב חֹדֶש לְפַרְנֵס עַצְמָהּ בְּתַכְשִׁיטִים (כתובות נ"ז):

או עשור. י' חֳדָשִׁים; וְאִם תֹּאמַר יָמִים מַמָּשׁ, אֵין דֶּרֶך הַמְבַקְשִׁים לְבַקֵּש דָּבָר מֻעָט, וְאִם לֹא תִּרְצֶה תֵּן לָנוּ מְרֻבֶּה מִזֶּה:

וַאֲמַר אֲחוּהָ וְאִמַּהּ תָּתֵיב עוּלֶמְתָּא עִמָּנָא עִדַּן בְּעִדַּן אוֹ עַשְׂרָא יַרְחִין בָּתַר כֵּן תֵּיזִיל

ויאמר אחיה ואמה. הם שקיבלו המתנות והאב מחריש, ויתכן שלבן היה גדול מאביו בחכמה וכבוד כי כן מצאנו ויען לבן ובתואל (בראשית כד נ):

יָמִים אוֹ עָשׂוֹר. שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ בְּהַדְרָגָה לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְלֹא יִהְיֶה זֶה לָהּ פִּתְאוֹם, כִּי הִשְׁתַּנּוּת הַפִּתְאוֹמִי לֹא יִסְבְּלֵהוּ הַטֶּבַע.

תשב הנערה אתנו וא״‎ת הרי כבר אמרו הנה רבקה לפניך קח ולך, אלא בתחלה לא היו יודעים שהוא היה שליח לקדש לפיכך אמרו קח ולך הוליכהו ליצחק שיקדשנה ולאחר מכן שראו שהוא עצמו קדש אז אמרו מאחר שהיא מקודשת תשב הנערה אתנו וגו׳‎ כמו ששנינו נותנין זמן לבתולה י״‎ב חדש אחר קדושיה.

ימים או עשור ימים י״‎ב חדשים כדכתיב כדת הנשים שנים עשר חדש וגו'.