וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃

העבד פותח ואומר: עבד אברהם אנוכי. הפסוק קצר ופותח את נאום השליחות הארוך של העבד. אבן עזרא מביא דעה שדברי ״עבד אברהם אנוכי״ קשורים לעניין המאכל - לומר שיש מאכלים אסורים - אך הוא מכריע שהדברים כמשמעם. בפשט הפסוק, העבד פותח את סיפורו בהצגה עצמית ברורה: הוא עבדו של אברהם. בכך הוא מבסס את מעמדו ואת מקור שליחותו לפני שיפרט את בקשתו. פתיחה זו מכינה את המשפחה לשמוע את כל מהלך הדברים - מן השבועה שהשביעו אברהם ועד למפגש עם רבקה על הבאר - ומדגישה שהוא בא בשם אדם נכבד ומבורך.