וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאׇזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אך אם אתה לו שמעני. אַתָּה אוֹמֵר לִי לִשְׁמֹעַ לְךָ וְלִקַּח בְּחִנָּם, אֲנִי אִי אֶפְשִׁי בְּכָךְ:
אך אם אתה לו שמעני. הַלְוַאי וְתִשְׁמָעֵנִי:
נתתי. דני"ש בלע"ז, מוּכָן הוּא אֶצְלִי, וְהַלְוַאי נָתַתִּי לְךָ כְּבָר:
וּמַלֵּיל עִם עֶפְרוֹן קֳדָם עַמָּא דְאַרְעָא לְמֵימָר בְּרַם אִם אַתְּ עָבֵד לִי טִיבוּ קַבֵּל מִנִּי אֶתֵּן כַּסְפָּא דְמֵי חַקְלָא סַב מִנִּי וְאֶקְבַּר יָת מִיתִי תַּמָּן
אך אם אתה לו שמעני. אם אתה תעשה כן לו תשמעני או טעמו אם אתה תעשה כן לו נתתי כסף השדה:
אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי שִׁעוּרוֹ אִם אַתָּה אִם תִּשְׁמָעֵנִי, וְעִנְיָנוֹ כְּמוֹ אִם אַתָּה תִּשְׁמָעֵנִי. וּבָא הַכֶּפֶל לְנַחֵץ הָעִנְיָן, כְּמוֹ "סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי" (שופטים ד יח) "הֲטוֹב טוֹב אַתָּה" (שם יא כה), וְכֵן "וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר" (דהי"ב לב יז), וְכֵן "וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" (בראשית ל"ז:ל'), "וּפָנִיתִי אֲנִי" "וְרָאִיתִי אָנִי" (קהלת ב יב יג), "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" (במדבר טז ג), כֻּלָּם רִדּוּף הָעִנְיָן. וְכֵן עַל דַּעְתִּי "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח" (בראשית י"ד:כ"ג), שִׁעוּרוֹ אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ. אוֹ יֹאמַר אִם אַתָּה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ כְּלוֹמַר שֶׁפִּיךָ וְלִבְּךָ שָׁוִים בָּעִנְיָן וְאִם תִּשְׁמָעֵנִי, וְכֵן "וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם מָה אַתֶּם" (שופטים יח ח), וְדוֹמֶה לַלָּשׁוֹן הַזֶּה עַל דַּעְתִּי "לָמָּה זֶּה אָנֹכִי" (בראשית כ"ה:כ"ב). אוּלַי זֶה דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ג:י"ג) שֶׁאָמַר "אִם אַתְּ עָבֵד לִי טֵיבוּ", שֶׁתַּעֲשֶׂה רְצוֹנִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ:
אַךְ אִם כּוּ' נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה. אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרְךָ לִקְבּוֹר שָׁם הַמֵּת, אַךְ אִם נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, וְלֹא אֶקְבּוֹר בּוֹ בְּאוֹפֶן אַחֵר.
אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי. אַתָּה בְּבַקָּשָׁה שְׁמָעֵנִי, קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אַחַר כָּךְ:
נתתי כסף השדה קח ממני, תיבת נתתי לעיל קאי שאמר עפרון השדה נתתי לך ואברהם השיב לו שמעני נתתי בתמיה, אתה אמרת נתתי לך אך אתה כסף השדה קח ממני שבמתנה לא אקבלנה והטעם שבנתתי מוכיח שיש בו גרש להפרידו מכסף השדה.
[נתתי עתיד לתת שהוא כמו ואתן].
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳. ״לֵאמֹר אַךְ״ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ שֶׁיְּמַעֵט בְּרִיבּוּי דְּבָרִים.
נָתַתִּי כֶּסֶף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם הוּא גָּמַר לִיתֵּן לוֹ הַשָּׂדֶה בְּתוֹרַת מַתָּנָה, גַּם הוּא גָּמַר לָתֵת לוֹ הַכֶּסֶף בְּתוֹרַת מַתָּנָה. ״קַח מִמֶּנִּי״ - וְאָז אֲקַבֵּל מַתְּנָתְךָ ״וְאֶקְבְּרָה אֶת״ וְגוֹ׳:
