וְהִתְבָּרְכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃

ה׳ מבטיח שכל גויי הארץ יתברכו בזרעו של אברהם, עקב אשר שמע בקולו. אבן עזרא מסביר שהמילה ״עקב״ פירושה שכר באחרית, כלומר גמול שיבוא בסוף. הספורנו מבאר שהתברכות הגויים בזרעו של אברהם תתקיים כאשר כולם יקראו בשם ה׳ לעבדו יחד, ואז יתברכו בזרעו וישתדלו להידמות לו, ומוסיף ש״עקב אשר שמעת בקולי״ מלמד ששכר מצווה הוא מצווה. אונקלוס מתרגם ״והתברכו בזרעך״ - ויתברכון בדיל בניך, בזכות בניך. הפסוק חותם את הברכה בממד אוניברסלי: לא רק ריבוי זרעו של אברהם וניצחונו, אלא גם השפעתו הרוחנית על כל אומות העולם, שיראו בזרעו של אברהם מקור לברכה, והכול כגמול על שמיעתו בקול ה׳.